יוצאת מארון הקודש

אני פשוט זקוקה לקלוז'ר. אמש הייתי מול הטלוויזיה עד 2 לפנות בוקר.

מדונה נתנה הופעה מדליקה; מפרגנות! היא באמת מלכה, אין מה להוסיף. תקתקה כמה שירים, לא הפסיקה להזיז ת'תוסיק המופתי שלה, היא וכל הג'מעה שהביאה איתה לבושים לבן, איזה יופי.

אחר-כך רובי "ראובן" וויליאמס, האיש והאגו, האיש והצ'ארם, האיש והמבט שבכל פעם מטריף אותי מחדש עלה לבמה. האיש שלי צריך ללמוד לזוז כמוהו. הוא לא הבין אתמול למה כשרובי עלה לבמה, אני פשוט נעמדתי מול הטלוויזיה והתחלתי לרקוד. "מה קורה כאן, אישה?", הוא נהם קצת והרים גבה. "זה רובי!!" צווחתי מאושרת, "זוכר שפספסתי את ההופעה שלו לפני שנתיים בתאילנד כשהיינו שם? אז זה הוא!". איי-יי-יי, הרובי הזה. איך שהוא מקפץ לו על הבמה, כולה שלו, כולי שלו למשך ארבעה שירים. עשיתי חיפוש ברשת, ובניגוד ל-U2 שהולכים לדפוק קופה הקיץ באירופה בסיבוב הופעות, רובי כנראה נח, או אולי - אם ירצה בנזוגי - הוא עובד על אלבום חדש (אמן. אמן).

האמת היא שכל היום ה-Live 8 העסיק אותי. חשבתי על אביעד קיסוס. בדרך כלל יש אנשים שמוציאים אותי מדעתי עם הנצנוצים שלהם. ואז אני בדרך כלל מתפללת שישכילו להוציא את האצבע מהתחת ויתחילו לעבוד. היום חשבתי בדיוק ההפך. אם היה משכיל הקיסוס לדחוף אחת קטנה ולשתוק, אולי הייתי נהנית יותר מהשידור בערוץ 10. כמה שטויות הבנאדם אמר, זה פשוט לא ייאמן. השנינויות וההערות הציניות שלו היו כל כך לא במקום, שזה קומם אותי. חסרים שדרנים טובים שמבינים במוזיקה ויודעים לשתוק כשצריך?

והפרסומות! שהאיש שלי יעזור! אם הייתם מקרבים את האוזן קרוב קרוב לטלוויזיה, יכולתם לשמוע את הקאצ'ינג. שני שירים והופה! פרסומות! שני שירים והופה! עוד כמה פרסומות! בשתיים בלילה: כן! עוד פרסומות! אפילו השכנה שלי, גרופית של ערוצשתיים אמרה לי הבוקר: "הם היו יותר גרועים מערוצשתיים!" ואם היא - אפילו היא! - הגרופית האולטימטיבית של כוכבנולד/דודוטופז/מההכותרתשלךלהערב,אהרל'ה? חושבת שהם יותר גרועים מערוצשתיים, אז כדאי להקשיב לה.

עד כאן הקלוז'ר שלי. מבטיחה לא לכתוב יותר על הלייב שמונה.

לילה טוב.