לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

יוצאת מארון הקודש


הבלוג של אשתו של אלוהים: על פמיניזם, אקטיביזם, סוציאליזם, זכויות אדם וחווה, פוליטיקה, חברה, תרבות, חינוך, תיקון ושינוי חברתי
כינוי: 

בת: 48





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2006    >>
אבגדהוש
1234567
891011121314
15161718192021
22232425262728
293031    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2006

במקל, בסרגל, מה שבא ליד


 

ונתחיל בעובדות, כפי שנמסרו לויינט:

נערה בת 15 חזרה מבילוי ב-2 לפנו בוקר. הוריה הכועסים דפקו בה מכות, חבטו בה עד עילפון. לקחו את האזיקים של האח, שמתנדב במשמר האזרחי, ואזקו אותה. היא הצליחה להשתחרר בשלב מסויים, ברחה מהבית. האמא התקשרה אליה והפצירה בה לחזור והבטיחה שלא יכו אותה יותר. הנערה חזרה. האח התעורר ושמע מה קרה, ואז התחיל סיבוב שני של אלימות שכלל מכות ואגרופים וחגורה - הצלפת אחותו 40 פעם.

עד כאן לתיאור המקרה.

 

זה לא ייגמר אם לא נספר. זה קורה כל הזמן, מקרים קשים של התעללות בילדים, בבני נוער, בנשים, בזקנים.

על פי סטטיסטיקות שונות, על כל מקרה מדווח, יש בערך 15-20 מקרים לא מדווחים. אחוז מאוד קטן מהמקרים המדווחים מגיעים לתקשורת. זה לא ייגמר אם לא נספר, כי זה קורה בבניין שבו אנחנו גרים, כי יש המון ילדים שחיים בסביבה עוינת, בלשון המעטה. עם הורים מתעללים, שבחלק מהמקרים מנציחים מעדלים של אלימות שהביאו מבית הוריהם.

זה לא ייגמר אם לא נספר, גם אם העונשים קלים יחסית, והשופטים בישראל לא משתמשים בעונש המקסימום הכתוב בחוק, צריך לאוורר את כל האלימות הזו בחוץ, להוקיע את האנשים שבוחרים בדרכים אלימות להשליט את כוחם על חסרי ישע וקטנים מהם.  וצריך לכתוב על זה בכל מקום, ולדבר על זה בכל הזדמנות. לא רק "שמעתם את הסיפור על ההוא ועל ההיא", אלא לדבר עם הילדים וקרובי המשפחה, עם השכנים והחברים, ולהזכיר שיש אלטרנטיבות. שאפשר לעזוב את הבית כשהבנזוג מכה, ואפשר ללכת לטיפול דרך קופת החולים, ואפשר לפנות לעובד סוציאלי ואפשר לפנות לארגונים חברתיים שעוסקים בנושאים של אלימות במשפחה.

זה לא ייגמר אם לא נספר שיש היום בישראל מאות אלפי ילדים ונשים שמכים ומתעללים בהם כל יום, אפילו ממש עכשיו. שיש מקומות שאפשר לפנות אליהם בשביל לקבל תמיכה, עצה, חיזוק ומזור. שיש מספרי טלפון שאפשר להתקשר אליהם, ושיש המון אנשים טובים שמנדבים מזמנם כדי להיות שם בדיוק עבור אותם ילדים, בני נוער, נשים וזקנים שעוברים מבכות של התעללות קשה.

 

זה לא מספיק לכתוב על זה, ולהגיב לזה, חשוב לדבר על זה. פשוט לדבר על זה. להיות אקטביסטים בעניין, כמו לקחת טוש ולכתוב את מספר הטלפון של המרכז לנפגעי תקיפה מינית על דלת בשירותים ציבוריים בתחנת הרכבת או אפילו בעבודה שלכם. לבקש מהמורה של הילד שלכם לדבר על ער"ן ועל עלם ועל אל"י ועל אתר "מקום".

 

::באתר תפוז אנשים יש עמוד עם כל מספרי הטלפון שאתם צריכים::

 

תפיצו הלאה.

 

 

 

נכתב על ידי , 10/1/2006 22:57   בקטגוריות רצח, אלימות, נשים  
הצג תגובות    הוסף תגובה   1 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



108,776
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשתו של אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשתו של ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)