איך אומרים בטלוויזיה? "לא נגענו"
4.1.2006
תיאטרון האבסורד. פעם נוספת נדרשה הוועדה להתערב כדי לסייע ל-220 גמלאי ביה"ח ביקור חולים בירושלים, שנמצא בהליכי פירוק. במשך 4 חודשים הם לא קבלו את הפנסיות שלהם והגיעו עד פת לחם. זאת בניגוד להסכם בין האוצר לכונס הנכסים הרשמי לפיו האוצר יממן שני שלישים מהתשלום החודשי (760 אלף שקל) והכונס את השליש הנותר. הכונס עו"ד שלמה שחר הודיע לוועדה כי אין לו ממה לשלם את חלקו (180 אלף שקל). לפיכך נמנע האוצר מלתת את חלקו, והגמלאים נופלים בין הכיסאות. היו"ר ליצמן שלח את הכונס לבית המשפט המטפל בפירוק כדי שימצא עבורו את המקור למימון החלק החסר, אולי מכספי המוסד שייחסכו בצעדי ההתייעלות שנכפו עליו. הכונס פקפק אם בית המשפט יעזור נוכח התקציב המתוח של בית-החולים. ליצמן הורה לו לחזור לוועדה ביום ב' הבא עם תשובת בית המשפט. יו"ר ההסתדרות עופר עיני תבע מהכונס ומהאוצר לעמוד בהתחייבותם. הגמלאים הגדירו את הדיון כ"פרק נוסף בתיאטרון האבסורד" שמתנהל על גבם. ועד הפעולה שלהם הטיח ביקורת חריפה על קיפוחם לעומת "חגיגת השכר הגבוה" של בכירי המוסד בנוסף ל"השתתפות ההנהלה במימון טיולים לחו'ל של העובדים". ראשי הוועד טענו כי היה ידוע מראש שההסכם איננו ניתן למימוש. הם האשימו בעיקר את "פקידי האוצר שלא קולטים, כנראה, כי אי תשלום הפנסיה הזעומה מאלץ את הקשישים לוותר על תרופות חיוניות ולהיזרק מבתי אבות וממוסדות סיעודיים, לאבד את כבודם ואת שפיותם, וכל זה בגלל הסדר ביורוקרטי אבסורדי". המשך ביום ב' ה-9.1.
ואז הלכתי ל-9.1.2006, וזה מה שכתוב:
מבוי סתום. היו"ר יעקב ליצמן (אגו"י) הודיע כי הוא מפסיק לאלתר את העיסוק בפרשת עיכוב תשלומי הפנסיות לגמלאי בית החולים ביקור חולים שניהולו עבר לכונס הנכסים הרשמי (כנ"ר). זאת לאחר שהישיבה ה-16 בנושא נקלעה למבוי סתום, כשלא נמצא פתרון למחלוקת שפרצה בישיבה קודמת - מי יממן את הסכום החסר של 70 אלף שקל בחודש להשלמת הפנסיה ל-28 גמלאים שטרם הגיעו לגיל הפרישה מתוך 250 גמלאי המוסד. בשבוע שעבר עמד החסר על 180 אלף שקל בחודש. תשלום הפנסיות הוסדר בהסכם בין האוצר לכנ"ר. הראשון משלם שני שלישים והשני את השליש הנותר.
הכנ"ר הודיע בשבוע שעבר שאין לו מקור למימון והאוצר עיכב את חלקו בהסכם. ליצמן שלח את הכנ"ר לבית המשפט למצוא את הכסף. הוא לא מצא אבל בינתיים שילם האוצר לפחות את חלקו בהסכם.
נותרה הבעיה של 28 הגמלאים שנפלו בין הכיסאות. מהם גם האוצר מתנער מאחריות. נציגת האוצר טענה שהם משלמים את חלקם לגמלאים הקשישים לפנים משורת הדין ומטעמים הומאניים. ל-28 הם לא חייבים. חיים אורון (מרצ) הגיב בכעס על התנהלות האוצר אחרי ששני שרים הצהירו בפומבי שידאגו לעובדים אבל לא טרחו אפילו לבוא לישיבות הוועדה.
אתם מבינים את זה, ברוכים? 70 אלף שקל, זה הבעיה עכשיו, לתשלום פנסיה של 28 גימלאים. הכי הרסה אותי התגובה של נציגת האוצר שנראה שבאוצר עושים טובה "מטעמים הומאניים". להתפוצץ מכעס.
ובכלל – הרבה דברים מעניינים נוספים תוכלו למצוא באתר הכנסת, בעמוד ::שמתקצר את האירועים בכנסת::. והכותרות שנותן העורך? חתרניות משהו. נסו ותיהנו.