יוצאת מארון הקודש

לקרוא ולזעום. לצאת מהאדישות ולשים לב מי האנשים המוזכרים להלן.

14.12.2005
נפגעי המשכנתאות. בדיון על מצוקות הדיור מסרו הארגונים החברתיים כי 2,000 משפחות פונו השנה מבתיהן בגלל פיגורים בתשלומי המשכנתא לבנקים, וכנגד 16 אלף משפחות נוספות תלויים ועומדים צווי פינוי. סך כל המפגרים בתשלומים עומד על 80 אלף. עוד נמסר כי 50 אלף עולים לא יכולים לממש את זכאותם לדיור ציבורי ורובם נאלצים להוציא על שכירות פרטית יותר ממחצית הכנסתם הדלה (שהיא כ-4,000 שקל בחודש). מנכ"ל משרד השיכון שמואל אבוהב אמר כי מאגר הדירות הפנויות הצטמק בשנתיים האחרונות כתוצאה ממבצעי מכירת הדירות ומירידה במספר התחלות הבנייה. לדבריו כשליש מהאוכלוסייה אינם בעלי דירה או שאין באפשרותם לרכוש בעלות. גיא אבן מהאוצר מסר כי במבצעי המכר נמכרו לדיירים כ-19 אלף יחידות מהדיור הציבורי אבל הכסף שנכנס בסך 400 מיליון שקל מיועד ברובו לחזור לסוכנות היהודית שהשקיעה בהקמת השיכונים, בהתאם להסכם שלה עם הממשלה. היו"ר כהן התייחס למצוקת נפגעי המשכנתאות, שעומדים חסרי אונים מול הממסד והבנקים. הוא קרא להתערבות המפקח על הבנקים בהוראה לאחד את המשכנתא וההלוואה המשלימה למקשה אחת בהסדרי פריסת החוב של המפגרים בתשלום. הוא גם קרא להגביר בקרבם את המודעות לקיומה של ועדת הערר הציבורית שמוסמכת לפרוס ואפילו למחוק את חובותיהם. לבנקים קרא כהן ללכת לקראת הלווים האלה שנקלעו זמנית לקשיים ולהקפיא את חובם לתקופה קצובה ללא ריבית חריגה. הוא אמר בסיכום כי מהדיון עלתה תמונה עצובה של מדינה שמפקירה את הנזקקים החלשים. "מול עודף תקציבי של 8 מיליארד שקל שלא הולך להקלת המצוקה, הממשלה לא יכולה להתפאר בהצלת החברה והמדינה מאסון כלכלי", אמר כהן.

13.12.2006

עיכוב תקציבים (2). היו"ר ליצמן שינה את הטקטיקה לעיכוב בקשות האוצר להעברות תקציביות, כאמצעי לחץ להפשרת החוב הקואליציוני בסך 150 מיליון שקל לסיעתו (ראה לעיל). היום הוא הביא לאישורן, אך נמנע בהצבעה כדי להבטיח הרוב הדרוש ולבקש הצבעה חוזרת. בינתיים יעוכב ביצוע ההעברה. כך הוקפאו 36 העברות בסך מצטבר של כ-4 מיליארד שקל, בהן 1 מיליארד לבניית כיתות, 134 מיליון לאוכלוסיות חלשות, וגם כ-16 מיליון שקל למו"פ וסיוע לעסקים קטנים שהובטחו לשינוי בתמורה לתמיכה בהעברת תקציב 2005. העברה בסך 250 מיליון ₪ לרשויות המקומיות עוכבה בהסכמה כללית כלחץ לזירוז תשלומי השכר לעובדי הרשויות והמועצות הדתיות ולכבאים.

הוועדה לביקורת המדינה
12.12.2005

הנגבי והמינויים. נדון דו"ח המבקר מאוגוסט 2004 על המינויים הפוליטיים והלא תקינים במשרד לאיכות הסביבה בתקופת השר צחי הנגבי. הדיון התנהל בצל הפרסומים על העברת תיק החקירה של הנגבי בעניין המינויים מהמשטרה לפרקליטות. על רקע זה התעמת השר הנגבי עם השר לשעבר במשרד, אילן שלגי (שינוי), כשחזר ותיקן אותו כי אין המלצת משטרה להעמידו לדין. העימות גלש לחילופי דברים בוטים. הנגבי האשים את שלגי בעריכת בית דין שדה שבו הוא גם התובע ואיחל לו שבכנסת הבאה יחזור לעבוד כעורך דין. שלגי הגיב, "ואני מקווה שאתה תשב בכלא". הנגבי אמר כי המבקר (הקודם) הוקיע תחום שהיה נורמה בממשלות ישראל מראשית המדינה. הוא הציג קבלות על מינוים של מנכ"לים מקצועיים ולא בעלי זיקה פוליטית, בעוד שהביקורת התייחסה לאיוש משרות זוטרות ופנויות שלא חייבו מכרז, באנשים ראויים, ואין שום עילה למנוע מעוזרים בלשכת השר להציע מועמדים (ללא מעורבותו האישית, לטענתו), כי באיוש משתתפים גם הדרגים המקצועיים שמביאים שכנים או חברים. הוא גם ציין כי לא התערב במיון המקצועי של המועמדים גם לאחר שחלקם נפסלו. נציב שירות המדינה שמואל הולנדר חיזק טענה זו. הוא אמר כי בוטל הנוהג ההיסטורי לאייש משרות אלה דרך שירות התעסוקה ואכן נוצר חלל, אבל בעקבות הביקורת נקבע נוהל חדש של פרסום המשרות ובחירה מבין מספר מועמדים. לדבריו, בדיקה שערכה הנציבות בין אלפי המינויים הזוטרים שנעשו משנת 2000 מצאה כי התופעה הפסולה איננה קיימת בהיקפים גדולים למעט החריג שמיוחס להנגבי. החשב הכללי ד"ר ירון זליכה הצדיק את הנגבי בכך שהמבקר חשף כשל מערכתי שחייב תיקונים בכמה רבדים והקמת מנגנוני פיקוח על נהלי העסקת עובדי המדינה. הוא התייחס לביקורת במשרד לאיכות הסביבה שחשפה גם העדפת מקורבים במכרזים לאספקת שירותים, וגילה כי בדיקה רחבה של קשרי המשרדים עם ספקים גילתה התקשרויות בסכומי ענק שנעשו ללא מכרז, כמו בתחום האשפוז הגריאטרי בהיקף של 1.25 מיליארד שקל בשנה, וקבלת שירותים מעורכי דין חיצוניים. היו"ר פולישוק הודיעה על כוונתה לרתום את הוועדה כדי להביא את מבקר המדינה לבצע בדיקה מערכתית של תחום המינויים או לקיים דיון על העברת הבדיקה לוועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט.

ועדת העלייה והקליטה
12.12.2005
"תוכנית משפילה". ביקורת חריפה נמתחה על "תכנית ויסקונסין" להעברת מקבלי הבטחת הכנסה למעגל העבודה בעקבות תלונות רבות שהתקבלו מעולים. הם טענו שהתכנית איננה דואגת לתעסוקה יציבה ומכניסה אלא מחייבת גם אנשים המועסקים במקצועם בחצאי משרה, לעזוב את עיסוקיהם כדי להשתלב בעבודות ניקיון. סגנית שר הקליטה מריה סולודקין טענה כי "התוכנית משפילה", בעיקר מבוגרים מעל 50. "זהו אסון חברתי לעולים, לערבים ולשכבות החלשות", אמרה. ראש מנהלת התוכנית דורית נובק טענה כי הכשירות לעבודה של אוכלוסיית היעד נקבעת ע"י הביטוח הלאומי. היו"ר קולט אביטל (עבודה) תבעה בסיכום מהממשלה להקפיא את התוכנית עד לאחר הבחירות בשל הקשיים שהתגלו ביישומה, המחייבים לתקן את החוק. "התכנית יוצרת עיוותים קשים ומכניסה לשוק דורשי העבודה אנשים זקנים וחולים. על המוסד לביטוח לאומי לקבוע קריטריונים חדשים בטרם תופעל התוכנית מחדש", אמרה אביטל (ראה גם "תוכנית צולעת" בוועדת הכספים).

ועדת הכספים

תכנית צולעת. בישיבת הוועדה המשותפת (עם ועדת העבודה והרווחה) לפיקוח על ביצוע חוק תכנית ויסקונסין, הודיעה מנהלי התוכנית כי הם מפסיקים את מסע הפרסום ברדיו לתכנית במענה לטענה הוועדה שהוא איננו במקומו. היו"ר חיים אורון (מרצ) ציין כי התכנית איננה צריכה לעשות לעצמה יחסי ציבור. עוד נמסר, אף זאת במענה ללחצי הוועדה, כי שר התמ"ת אולמרט יקים ועדה לשינוי כללי התכנית לרבות קביעת סף כניסה אחר של אוכלוסיות היעד. צעדים אלה ננקטו בעקבות הביקורת החריפה על התנהלות התכנית (ראה להלן בוועדת העלייה והקליטה). אורון תובע מהוועדה לבדוק יצירת מנגנון שיוציא מהמסלול אוכלוסיות יותר גדולות מהקיימות, כבר בשלבים הראשונים של סינון המועמדים. הדיון נגע בשאלה על מי התכנית צריכה לחול. לדעת אורון היא מקיפה היום אוכלוסיות שאין שום הצדקה לטפל בהן, כגון מבוגרים מדי או מקרים סוציאליים עם אשכול של בעיות.

איכות הסביבה
‎21.12.2005
הקלות למחזור. עברה בקריאה ראשונה הצעה פרטית לתיקון חוק הפיקדון על מכלי משקה, של נסים דהן (ש"ס) ואחרים להפחית השנה את הקנסות על תאגיד המחזור בשל אי עמידה ביעדי האיסוף. ייקבע בהוראת שעה כי התאגיד לא יידרש לשלם כפל קנס אם יעמוד לפחות ב-‎75% מיעד האיסוף. החוק עבר לוועדת הכלכלה.