יוצאת מארון הקודש

ביום שישי האחרון התקיים פאנל פוליטי באירוע פתיחת סמסטר חדש במכללה החברתית-כלכלית.

בפאנל - בהנחייתה של עינת פישביין - השתתפו שלי יחימוביץ' (העבודה), עיסאם מח'ול (חד"ש), גלעד ארדן (ליכוד), חיים אורון (מרצ) ודן בן-דוד (קדימה). היה מעניין.

ואני אתחיל מהסוף (היה שלב של שאלות מהקהל): שלי יחימוביץ' התייחסה לכתבה בליידי גלובס שבה היא צוטטה כאומרת שהיא ויתרה על הקול הנשי. יחימוביץ' ביקשה להסביר שזה לא מה שהיא אמרה וסילפו את דבריה. היא התכוונה שאם היו נותנים לה לבחור בין לעמוד בראש הוועדה לקידום מעמד האישה לבין וועדת הכספים - היא היתה בוחרת בוועדת הכספים.

ואחזור להתחלה. עינת פישביין העלתה סוגיות שונות וביקשה את התייחסות המשתתפים והמשתתפת. המשתתפת, יחימוביץ' - שזו לי הפעם הראשונה לשמוע אותה ולפגוש אותה פנים אל פנים - התגלתה כאישה חכמה ומקסימה עם חוש הומור לא רע בכלל. לגבי גלעד ארדן - תאמינו לי, אין לי מושג מה הוא עושה בליכוד. עיסאם מח'ול לא כל כך התייחס לעניין אי השיבוץ נשים במקומות ריאליים ברשימה (וזו אחת הסיבות שאני לא אצביע לחד"ש). דן בן דוד, כלכלן ומועמד מטעם קדימה לכנסת - קצת איבד את רובנו, ולא היה ברור איפה בן דוד מתחיל ואיפה קדימה נגמרת. כלומר, לא היה ברור מה מדעותיו שהושמעו היו באמת שלו, וכמה קדימה מיישרת קו עם דעותיו.

הקהל עצמו היה שמאלני וחסר סבלנות לבן דב, ודי הסתלבט על גלעד ארדן שלא הבין בכל הסוגיות שהועלו לדיון. ייאמר לזכותו שהוא לפחות אמר שבנושא זה וזה הוא לא מבין (למשל: תוכנית ויסקונסין), ולא סתם קשקש שטויות. אני לא מכירה הרבה פוליטיקאים שאומרים שהם לא מבינים בנושא מסויים. וכן, קצת ענווה וצניעות לא תזיק, ולפחות על זה ארדן קיבל אצלי נקודות קרדיט. רק חבל שעל זכויות העובדים הוא לא מגן בחירוף נפש כמו שהוא מגן על זכותיהם של אוהדי הכדורגל לצפות במונדיאל בלי לשלם יותר מדי כסף.

אז על מה דיברו בפאנל (הסוגיות, וההתייחסות של המשתתפים. הערה: לא הספקתי לכתוב הכל):

נושא ראשון: 18 המשפחות שמרכזות 30% מהכסף במדינה

עיסאם מח'ול: מי שמנהל למשפחות הללו את העסקים האלה - הם הבעיה. זה לא מדינת כל אזרחיה, אלא מדינת כל בנקאיה וקפיטליסטיה. זוהי לא מדינת המובטלים, אלא מדינת בעלי ההון. אנחנו בוכים כל הזמן על העוני, אבל אנחנו מייצרים אותו. מה עושים? להפסיק את תהליך ההפרטה. זה התהליך שהוביל לריכוזיות של 18 המשפחות. צריך להטיל מס על הבורסה. להפחית את הריבית של הבנקים עד למקסימום של 3%.

שלי יחימוביץ': הדרך המיידית להפחתת צבר ההון הוא להכריח את 18 המשפחות לשלם שכר גבוה יותר לשכירים. שיפוי מעסיקים ניתן באופן גורף, הטבות מס מסוג זה צריכות להיות מותנות. העלאת שכר מינימום של פועל ייצור בשטראוס זו עלו שתכרסם בשיעור הרווחים, אבל זו גם הדרך המיידית לצמצום הפערים. פיקוח ישיר ואגרסיבי על קבלני משנה היא דרך נוספת לצמצום פערים.

דן בן דוד: השאלה היא איך אנחנו כמדינה ישראלית יוצרים אוליגרכים ישראליים. זה קשור להתנהלות בלי שקקיפות שמתרחבת לתחומים נוספים. טיפול שורשי בעוני יגרום לצמיחה. זה מלמעלה למטה. לתת לאנשים כלים להתמודד בשוק עבודה מודרני. הבעיה רצינית וזו לא הבעיה היחידה של מדינת ישראל. העוני מאחורי הקלקעים גדל כבר 30 שנה. אוליגרכים ישראליים זו בעיה לאומית. האופן בו מחלקים רכוש ציבורי - ההפרטות - הוא בעייתי.

חיים אורון: הריכוזיות מפחידה. צריך להשאיר חלק גדול יותר של הנכסים בידי הציבור (באמצעות הממשלה, מועצות מקומיות וכו'). הפערים יהיו חמורים גם אם לא יהיו 18 משפחות, אםא גם אם יהיו 180 או 1,800 משפחות. אם עושים רפורמות בבנקים - מזיזים את הריכוזיות של הבנקים לחברות הביטוח. מקבלים את אותם בעלים - פעם בבנקים, פעם בחרת הביטוח ופעם בחברת ברוקרים. הרפורמה בבנקים  מזיזה ריכוזיות ממקום למקום, אבל לא מפחיתה אותה. ריכוזיות היא רקק פן מסוים בשיח על הפערים.

גלעד ארדן: מסכים עם הטענה הבסיסית שזה פסול שריכוז כוח יימצא בקבוצה קטנה של אנשים. שיטה פסולה כלכלית שמשפחיתה את השלטון. אני לא בטוח שיש דרך נכונה להיטיב עם הכלכלה הישראלית. יש צורך באבחנה בשיפוי מעסיקים. צריך לעודד מעסיקים באזורים מסוימים במקומות בהם יש אבטלה. אין מספיק אכיפה של חוקי עבודה. צריך להוסיף תקנים לנושא האכיפה.

נושא שני: שוק העבודה (עניים שעובדים, ניצול של קבלני משנה, הפרת זכויות עבודה)

שלי יחימוביץ': התופעה המסוכנת והמרקיבה ביותר היא העסקה באמצעות קבלני משנה. נורא קל לטפל בזה, אפשר לבצע דברים מיידיים, עוד לפני חקיקה. יש היום 22 פקחים במשרד העבודה. צריך שיהיו 200 ואפילו 300 פקחים שיפשטו על מקומות עבודה. ההערכה היא ש-100 אלף אנשים מקבלים פחות משכר מינימום. אם מישהו מוציא מכרז, יש לבדוק למה הוא כל כך זול.

דן בן דוד: צריך תוכנית משולבת. נתן כלים - שדרוג ההשכלה של מבוגרים בצורה מסודרת ומסובסדת, הכשרה מקצועית שתואמת את הצרכים של המשק בשיתוף התאחדות התעשיינים ושילוב מכללות אזוריות. מעבר לכלים - לתת תנאים למי שצריך להגיע לעבודה. יום לימודים ארוך, ארוחת צהריים לילדים, תחבורה ציבורית טובה, סבסוד תחבורה ציבורית.

חיים אורון: שכר גבוה יותר, פנסיה חובה. השכעלה היא מכשיר מרכזי, אבל השכלה לא פותרת בעיה. צריך לעשות חוק שמי שמעסיק קבלני משנה חשוף לתביעה משפטית ותחול עליו אחריות כמו מעסיק של אותם עובדים שקבלני המשנה הפרו חוקים כלפי עובדי הקבלן. זה קורה גם באוניברסיטאות, בבתי חולים ובמוסדות גדולים אחרים.

גלעד ארדן: יש מקום לחקיקה, לעודד אנשים לעבוד, לעדכן שכר מינימום. אני בעד מס הכנסה שלילי. להוזיל הוצאות שקשורות לעבודה, כמו הכרה בתשלום למטפלת.

עיסאם מח'ול: לא רק חקיקה. לקרוא לציבור לצאת לרחוב ולא להסכים לתנאי עבודה כאלה. להפחית שעות עבודה ל-35 שעות בשבוע. יש היום התפתחות וקידמה - אפשר לעבוד פחות. אכיפת חוקי עבודה. ששכר המינימום יהיה 60% מהשכר הממוצע במשק. להילחם באבטלה ולא במובטלים. להילחם בעוני ולא בעניים.

נושא שלישי: חוק ההסדרים

דן בן דוד: דרושה מהפכה באיך שמנהלים את תקציב המדינה. אף מחוקק לא מבין על מה הוא מעביר חוק תקציבי. זה שערורייה שאי אפשר להבין את ספר התקציב. חייבים לעשות סדר. כל החוקים - הדרך שמעבירים אותם היא לא דמוקרטית וצריך לשנות את חוק ההסדרים.

חיים אורון: צריך לבטל את חוק ההסדרים. צריך חוק תקציב. חוק ההסדרים הוא כלי עוקף הכנסת. כשמשהו לא עובר בכנסת, אז מעבירים אותו לחוק ההסדרים.

גלעד ארדן: צריך לבטל את חוק ההסדרים

עיסאם מח'ול: לבטל את חוק ההסדרים. חוק ההסדרים זה נסיון לעקוף את הכנסת ולהבריח החלטות ממשלה. גם בחד"ש חושבים שצריך לבטל את החוק.

שלי יחימוביץ': בעד ביטול חוק ההסדרים. גם מפלגת העבודה בעד ביטולו.

נושא רביעי: הפרטת שירותים ציבוריים

חיים אורון: נגד הפרטה. הצבענו נגד הפרטת בתי הסוהר. הבעיה היא שמפריטים את מערכת הבריאות בלי הפרטה רשמית (נתן דוגמה של ביטוחים משלימים ושירותי רפואה פרטיים, ובגלל זה שירותי הרפואה הציבוריים מצטמצמים משנה לשנה לטובת רפואה פרטית). כנ"ל גם בחינות. ויסקונסין זו השתקפות של אותה גישה. יש שיטור פרטי בישובים מסוימים. לא תהיה החלטה על הפרטת המשטרה בעתיד, אבל תוך 10 שנים המשטרה תקטן בגלל שיטור פרטי. הוויכוח צריך להיות על חיזוק המערכת הציבורית ותקצוב גדול יותר.

גלעד ארדן: אני נגד הפרטה.

עיסאם מח'ול: מתנגד לכל ההפרטות. נגד העברת נכסי ציבור לידיים פרטיות. הנחתי הצעת חוק שאוסרת התחברות לתאגידים בינלאומיים בלי לבדוק השלכות על הכלכלה הישראלית.

שלי יחימוביץ': מתנגדת להפרטה. מתנגדת גם להפרטת תשתיות, לרבות חברת החשמל.

דן בן דוד: המדינה מתנערת מתחום הרווחה והחינוך. יש צורך בשימוש יעיל יותר בכספי הציבור.

אם מישהו השתתף כקהל בפאנל הזה ומוצא לנכון לתקן את הציטוטים שהובאו להלן, בכיף. הם דיברו די הרבה, ולא הספקתי לכתוב הכל, ואני בכלל כתבתי את הפוסט הזה בשביל להגיד ששלי יחימוביץ' לא ויתרה על הקול הנשי, ולי, באופן אישי, זה היה מאוד חשוב לשמוע אותה אומרת את זה.