יוצאת מארון הקודש

כך כינו הערב בערוץ 1 ::את הרצח המזעזע של זיטה תורג'מן:: בידי בעלה, דוד תורג'מן, שהתאבד לאחר רציחתה. עוד מוויינט: "מחקירת האירוע עולה כי דוד תורג'מן תכנן את ההתאבדות והרצח מזה כמה ימים. הבוקר הוא ניגש למיטה שבה נמה אשתו, ירה בה בעודה ישנה ולאחר מכן כיוון את האקדח לראשו ולחץ על ההדק. בבדיקה שנערכה בבית נמצא מכתב בו הסביר תורג'מן כי ביצע את המעשה עקב משבר בחיי הנישואים".

פרץ של אלימות, ברור. פרץ ארוך, שנמשך ימים בהם תכנן את הרצח, השיג אקדח ורצח את אשתו במיטתה כשהיא ישנה. הזילות שבה נוקטת התקשורת כשהיא מדווחת על מקרי אלימות קשים, הרג ורצח מוציא אותי מדעתי.

עוד זה מדבר וזה בא: "דקר את אשתו 86 פעמים והורשע רק בהריגה" ::במסגרת עסקת טיעון::

עורכי הדין של איגור זוזליה, שרצח את אשתו אולגה לבצ'נקו "שכנעו את נציגי הפרקליטות כי הנאשם היה שיכור בעת הדקירות, לא התכוון למעשיו ולא שלט בחושיו. זאת, על אף שלחובתו הרשעות קודמות בתקיפת זוגתו, והוא אף ריצה בעבר עונש מאסר בגין תקיפתה... הפרקליטות הודיעה בדיון כי בכוונתה לדרוש עונש מאסר של 20 שנה".

יש ימים שאני מתביישת לקרוא לעצמי אזרחית מדינת ישראל. היום, למשל.