יוצאת מארון הקודש

עוד לא יצא לי להכיר אפילו בחורה/אישה אחת שלא עשתה סקס מתוך כפייה. כולן עשו סקס, לפחות פעם אחת, למרות שלא ממש רצו.

יש הבדל בין לרצות ללהתרצות. לפעמים זה קורה בגיל צעיר, כשהתפישה המינית עוד לא מגובשת. זה שלב ההתנסויות המיניות. לומדים להכיר את הגוף, עושים כל מיני דברים, מנסים לבחון את הגבולות בתחומי המיטה. לפעמים בחור שהכירו בפאב או סתם בחוף הים, מתגלה כאדם לא ממש נחמד רגע אחרי שמתפשטים. זה קורה כל הזמן, זה לא חדש.

משהו לא מוצא חן בעינייך רגע אחרי שהוא לובש את הקונדום, את רוצה להתחרט, אבל לא יודעת איך לצאת מזה, אז עוצמת עיניים ונותנת לו לחדור לתוכך. חוששת שהוא יחשוב שאת לא זורמת. שלא יחשוב עלייך, חלילה, דברים רעים.

לפעמים את סתם מתחרטת מסיבה זו או אחרת. פתאום לא בא לך סקס, אבל הוא מוצא חן בעינייך, ויש התלבטות. לפרוש את גופך תחתיו או להגיד לו שהתחרטת? את חוששת שהוא לא ירצה אותך אחר כך. ולפעמים את פשוט עושה סקס והראש שלך במקום אחר. עוצמת עיניים, מחכה שכבר יגמור. הגוף משתף קצת פעולה, המחשבה שלך נודדת למקום אחר. אולי את מתחרטת תוך כדי הסקס, אבל לא נעים לך לקום, לאסוף את עצמך וללכת משם. הסיטואציות שונות זו מזו, המנגנון הוא דומה. את לא ממש רוצה להיות שם, אבל לא נעים לך, אז את שם בכל זאת.

לפעמים זה יכול להיות סיטואציה אחרת. את מכירה בחור, את יוצאת איתו, אתם עושים סיבוב באוטו, מגיעים לאיזו נקודה בטבע, שמשקיפה על אורות מנצנצים של עיר גדולה. אתם מתנשקים בתאווה ובתשוקה. הוא שואל אם בא לך להזדיין. את אומרת לא. הוא שואל אולי בא לך רק למצוץ לו. אולי תעשי לו ביד.

הסקס הפך לג'סטה. הוא יכול לומר לך "אבל כואבות לי הביצים, אל תהיי רעה". ואת לא רוצה להיות רעה, אז אולי תאונני לו. אולי אפילו תמצצי. הוא ישתרע אחורנית ויחייך, יגיד שאת הכי טובה בעולם, ואולי תהיי מרוצה מהמחמאה, אבל אחר כך, כשתחזרי הביתה, ותשחזרי מה עשית איתו באותו ערב, יש סיכוי שתתעצבי. שתרגישי לא בנוח עם השתלשלות האירועים. את גם תדעי שיש סיכוי שהוא לא יתקשר יותר. אם את לא תכבדי את עצמך למחרת בבוקר, אין סיבה שהוא יכבד אותך.

"אל תעשי לי את זה", הוא יכול להגיד אם תתחרטי ולא תסכימי לעשות איתו סקס. "הביצים שלי כואבות". כאילו כל גורל היקום תלוי על הביצים השעירות שלו. גם את הטרמינולוגיה של הגברים צריך לשנות. את התפישה המוטעית שלהם, שהרי גם אם כואבות להם הביצים, הם יכולים להצטופף בינם לבין עצמם, לאונן כאוות נפשם ולהרגיע את הליבידו.

סקס בכפייה, הוא סקס בכפייה. את לא אומרת לא. אבל את לא אומרת כן. את עושה טובה, ג'סטה. לא נעים לך, את רוצה להראות שאת זורמת, שאת בקטע, שאת לא מתחסדת. לפעמים תעשי את זה רק בשביל החיבוק שאחרי. אינטימיות לייט, בשביל הכפיות שאחר כך, שאולי יש סיכוי שינשק אותך לפני שילך הביתה, אולי אפילו יחבק אותך בהכרת תודה על שזרמת, שהיית סבבה, שאיפשרת לו לפרוק את יצריו בתוכך. ינשק אותך במצח ויגיד "היה אחלה" וילך.

סקס בכפייה גם הוא ניצול, וזה קורה כל הזמן בין גברים לנשים. יש אבחנה ברורה מי כאן מקבל ומי כאן נותן. מי עומד בראש, ומי נמצאת למטה. מי מרוצה שזיין, ומי פחות מרוצה שזויינה. זו האבחנה החברתית המקובעת. גברים מזיינים, נשים מזדיינות.

שוויון בין המינים צריך גם להתרחש במיטה, בסקס. לא רק בדירקטוריונים של חברות ציבוריות, או בפתיחת קורסים קרביים בצה"ל בפני חיילות. לא רק בהקמת עוד מקלט לנשים מוכות, או אכיפת חוקי המגן במקומות עבודה. כלומר, גם זה חשוב. ברור.

אבל כשזה מגיע למיניות שלנו, אנחנו עדיין לא שם. אנחנו עדיין לא שוות. אנחנו עדיין מוצצות כי לא נעים לנו, עדיין מאוננות להם, כי הביצים כואבות. עדיין מרגישות לא נעים להגיד שלא בא לנו, גם אחרי שהוא לבש את הקונדום. עדיין חשוב לנו להיות נחמדות ושיאהבו אותנו, גם אם זה במחיר של  סקס כג'סטה. גם אם בבוקר לא נכבד את עצמנו. גם אם נתפשט בשביל החיבוק שאחרי.