יוצאת מארון הקודש

בשבועיים האחרונים, בזמן שהתקשורת דיווחה על אונס הקטינה בבסיס חיל האוויר בדרום בידי עשרות גברים - טושטשו הפרטים המזהים של הבסיס והמפקד.

יכול מאוד להיות שאני לא מגלה לכם את אמריקה, אבל כמקרה של טשטוש עובדתי - אבל לא מסודר - זה מעניין לבדוק מי זה באמת המפקד ארז, שרואיין בשבוע שעבר לידיעות אחרונות, ובאיזה בסיס בדרום מדובר. בכל ידיעה שפורסמה בימים האחרונים (ואני האחרונה שאתן לפרשה המזעזעת הזו לגווע, עוד פוסטים רבים יבואו בעניין), נתנו איזו רמיזה אחרת.

בהתחלה אמרו בסיס חיל האוויר בדרום הארץ

אחר כך, אמרו למפקד של הבסיס קוראים ארז

אז עשיתי חיפוש והגעתי ל::לינק הזה:: - בסיס נבטים, המפקד הוא אל"מ ארז רון.

כשמחפשים את בסיס נבטים, מוצאים ידיעה ::באתר גלי צה"ל::, שם כתוב שמקרי האונס קרו בנבטים.

יש גם ראיון עם מפקד הבסיס, א'.

"זה מעין קיבוץ", סיפר א'. "השאלה המרכזית שאנו שואלים את עצמנו כעת זה איך ייתכן שאירע כזה דבר נוראי בתקופה של למעלה משנה ולי זה נודע רק לפני כחודש וחצי", התרעם א' וסיפר כי "מאז אנו מקיימים שיחות בשביל להבין את הסוגייה שכולם שתקו".

"הלקח שלי מהפרשה הוא גם כאבא וגם כמפקד", מסכם מפקד הבסיס את הראיון: "כל הזמן עלינו לשאול שאלות, להניח שמתרחש משהו לא כשורה בבסיס ולהיות עם סנסורים חדים בהרבה יותר".

לא צריך להניח כל הזמן שמתרחש משהו שלא כשורה. לא צריך לחכות שיקרה משהו נורא ואיום כמו אניסת ילדה במשך שנה על ידי יותר מ-30 גברים. לא צריך לחכות שזוועה כזו תתרחש מתחת לאף של מפקדי הבסיס ורק אז להתחיל לטפל בעניין. צריך למנוע מקרים כאלה, לערוך סדנאות וקורסים ולחייב את כל החיילים והאזרחים עובדי צה"ל לעבור אותם. לא רק טוהר הנשק צריך ללמד בצה"ל ולא רק את מורשת הארץ. גם את טוהר הגוף וטוהר הנפש חובה ללמד בבסיסים. לא מספיקה שעה הרצאה בטירונות על מהי הטרדה מינית ולאן צריך לגשת כשמישהו מלטף לך את התחת או מעיר הערות על הציצים שלך. צריך להרים מערך בולדוזרי ולנער את החיילים. להביא את העובדות המסורות של מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית שיעבירו סדנאות, כפי שעשו בשנים האחרונות בתחנות המשטרה (פרויקט משותף של שדולת הנשים ומרכזי הסיוע, כדי לייעל את העבודה של השוטרים הגובים תלונות ועדויות במקרי אונס ותקיפות מיניות). הצבא לא חסין מפני ביקורת והתערבות חיצונית. מדובר במצב חירום לאומי. נשים נאנסות כל הזמן, מותקפות, מוכות. בערים הגדולות, בקיבוצים, בפריפריה ובשטחים. וכן, גם בצבא זה קורה. יש נתונים של יועצת הרמטכ"ל לענייני נשים, שמפרסמת מדי שנה דו"ח על מצב האלימות כלפי חיילות. ויש גם את הדוחות של מרכזי הסיוע, ויש עוד נתונים - לא סטטיסטיקות, נתונים - על פי דיווחים של חיילות וחיילים. והמצב הוא הרבה יותר קשה מסך הדיווחים, כי הרוב לא מדווח. זה יכול לקרות בגלל שמתביישים שזה בכלל קרה לנו, או אנחנו מאשימות את עצמנו במה שקרה.

הגיע הזמן שבצה"ל יתחילו בפעולות מניעה, ולא רק הלקאה עצמית של "איך לא ידענו" ו"צריך לשאול יותר שאלות" ו"צריך לחדד את הסנסורים" - אחרי שמקרים מתגלים.

תוספת-

העניין הוא גם, שאם בגלי צה"ל כתבו בסיס נבטים, למה עד עכשיו אמרו בסיס בדרום הארץ? ואם כל כך קל לבוא ולהגיד אל"מ ארז רון, אז למה לטשטש פרטים? בשביל מה זה טוב? על מי מגנים פה בדיוק? צריך להגן, אם כבר, על שמם הטוב של שאר הבסיסים, ולא להפוך את כל הבסיסים הדרומיים למאורה פוטנציאלית של אנסים. וצריך מפקד הבסיס לצאת ולדבר באופן ברור לציבור, ולהגיד "אני לוקח אחריות", בדיוק כמו שכשהתראיין בשמו המלא בשביל לפרגן לבסיס בראשו הוא עומד.