יוצאת מארון הקודש

האמת היא שצמד המלים גועל נפש אפילו לא מתחיל לתאר את התחושה שאחזה אותי כשראיתי היום תמונה שבה חייל כותב הקדשה על פגז. "למען תושבי הצפון" הוא כותב עם טוש עבה.

מימין, פגז נוסף מעוטר בהקדשה למשפחה אחרת בצפון. ההקדשה נחתמת ב"באהבה".

באהבה? באהבה?! מה זה הנוהג המעוות והפסיכי הזה? לעטר פגזים בהקדשות נוטפות בפטריוטיזם מלאכותי?

(טישטשתי את השמות בכוונה)

טירוף מערכות. גועל נפש. כוסאמו העולם שככה ילדים מורעלים חותמים על פגזים.