יוצאת מארון הקודש

תושב אזור נצרת בן 26 נעצר בחשד שתקף את אשתו וכיבה על גופה סיגריות ופצע אותה באורח קשה. בית משפט השלום בנצרת האריך את מעצרו בשמונה ימים. האשה הובהלה לבית החולים כשהיא מחוסרת הכרה. כשהכרתה שבה אליה, ולאחר שבית החולים הזמין משטרה, נגבתה ממנה עדות. ::מעדותה התברר כי היא מעולם לא התלוננה עליו במשטרה::.

המקרה הזה הוא דוגמה לנשים שאינן מתלוננות במשטרה. כמוה יש רבות אחרות. הן מפחדות שהבעל/בן הזוג יפגע בהן לאחר הגשת התלונה. הן מפחדות להישאר לבד, הן מפחדות מניכור מהמשפחה שלו - וגם שלה, במקרים לא מעטים שבהם דווקא המשפחה של הנפגעת מעודדת אותה להישאר למרות ההתעללות והאלימות, רק כדי שלא "ייצא שם רע" - הן מפחדות מאי יכולת לקיים את עצמן. התלות הכלכלית היא לעתים מכשול גדול ואכזר לאוטואמנסיפציה של נשים.

המקרה הזה הוא מייצג לנשים שאין חלק מהנתונים היבשים והמנוכרים שמוגשים מדי שנה בדוחות עבים ומקיפים. הרבה נשים, כמו האשה מנצרת, לא נספרות בספירת נפגעות האלימות. כעת גם שמה וסיפורה צורף לספר החיים של הנשים בישראל בפרט ובעולם בכלל. עוד מקרה של אלימות סופר היום, לכמה דקות ספורות, באתר אינטרנט, וזכה בתריסר תגובות, כאשר אחת מהן מכנה את אותה אשה מטומטמת. וכאשר שתיים אחרות התייחסו למחסור החמור במאפרות בנצרת ולנזקים שבעישון.

לפעמים אני נתקפת תסכול עז, כשידיעות מסוג זה עוברות לידנו, אנחנו מעבירים את העיניים שלנו על כותרות, בוחרים על מי מהן להקליק, על מי לא. אני בוחרת באופן קבוע, מדי יומיים, להיכנס למדור הפלילים של ויינט ולדוג את הסיפורים שהרוב מעדיף לדלג עליו. כמו זה שמספר על אשה שכלאה את בתה בת ה-16 והיכתה אותה כי ::חשדה בה שגנבה לה 20 שקל::. כשהאם מסרה עדות במשטרה על המקרה, היא אמרה: "כך חינכו אותי וכך אני מחנכת את ילדי. כל חיי הוכתי וזו הדרך היחידה לחנך את הילדים על-ידי אלימות". עוד מעגל של אלימות. מהמשטרה נמסר שהמשפחה מוכרת מתחום האלימות. אביהן של הבנות הורחק לפני כחודש מהבית על רקע דומה. שלוש הבנות של הזוג הועברו למשפחות אומנות. הילדות לכאורה נענשות. אחרי האלימות בבית, הן הופרדו. לבי עליהן. גיל מתגובה 3 כתב: "היום הילדות בכותרות, מי ידאג להן מחר?". הוא צודק. אוי, כמה שהוא צודק. יש את המטה למלחמה בטרור, עם תקציבים מאוד יפים. אבל אני לא רואה שהקימו את המטה למלחמה באלימות, או את המטה למלחמה בעברייני תנועה. טרור בינלאומי עם מגדלים נופלים, פיגועי ראווה מצטלמים יותר טוב, זה יותר סקסי, יותר קל למכור עיתונים וספיישלים בטלוויזיה. אבל מלחמה בתוך הבית, עם אלימות גואה במשפחה, מקרי אונס קשים, מעשי רצח נוראיים ושפלים, תאונות דרכים בגלל עברייני תנועה סדרתיים - לזה לא מקימים מטה מתוקצב היטב שיטפל באותם נפגעים ונפגעות.