יוצאת מארון הקודש

טקס כיבוי אורות - הפרומו.

אני עוקבת בימים האחרונים אחרי מה שקורה עם מפלגת העבודה, כניסת ליברמן לממשלה וכמובן - הפייבוריט שלי בשבועות האחרונים - הבלוג המנצח של ::עבודה שחורה::, שעושה לדעתי בית ספר לנבחרי הציבור ומראה כיצד, גם בהינף מקלדת, אפשר לגרום לאותם נבחרים להקשיב - גם אם לא להסכים, גם אם להשיב במענה לאקוני, גם אם לפעמים אפשר לצאת מתוסכלים עוד יותר מהמענה.

אני לא יודעת מה לחשוב, ברצינות. אני רוצה דיון. אני רוצה ויכוח לוהט, אני רוצה לחדד את המחשבות עם קונטרות באיכות גבוהה. אני רוצה להבין מה קורה, והאם יש דברים נסתרים ממני, כאזרחית, כמצביעת מפלגת העבודה, כחברת מפלגת העבודה. אולי יש דברים שאני לא יודעת. אולי יש סיבה למה כן להישאר בממשלה. אולי כי אם המפלגה לא תהיה שם - המצב יהיה גרוע עוד יותר - ואז מה נעשה? לא יהיה לנו את שלי יחימוביץ עם הבקיאות המופתית שלה בחוק ההסדרים שתעשה את עבודת הקודש הפרלמנטרית שלה בוועדת הכספים? ולא תהיה את יולי תמיר שמובילה מהפך במערכת החינוך? ומי יהיה שר בטחון - שלדעתי, ועוד באמת לא שמעתם את זה ממני, אבל לדעתי תיק הביטחון הוא תיק מאוד חברתי - תגידו לי. מי?

הצצתי ברשימת ::השרים והשרות בממשלה:: (הבנות בוורוד, הבנים בתכלת, מיינד יו). ליברמן עוד לא שם. תנו לזה יומיים שלושה והעמוד יעודכן. בינתיים, בצד השני של הבלאגנים, מציעים להעניק פרס ישראל למפונים מגוש קטיף. אפשר בבקשה להציע פרס גם למפונים מהדירות בגלל שלא עמדו בתשלומי המשכנתה כי פיטרו אותם מהעבודה? לפני יומיים הציעו גם שאריאל שרון יקבל פרס ישראל בקטגוריה "מפעל חיים ותרומה לחברה". מה הלאה? פרס ליגאל עמיר?

(מהימים האחרונים:) בקריית ביאליק ערבים ויהודים הלכו מכות * בחורה מכרמיאל נאנסה כמה פעמים על ידי שניים שחטפו אותה ליער ליד צפת (כנראה ערבים) * תנועת עלה ירוק אירגנו כנס ג'וינטים * רוחמה אברהם ממשיכה להתעקש על חוק הבארים בתואנה שזה יפחית את תאונות הדרכים והאלימות (על אותו משקל אפשר לסגור בתי ספר שיש בהם אלימות וציונים נמוכים במיוחד. אם כבר לדחוף את הראש לחול, אז עד הסוף) * בירושלים רק כמה עשרות פעילים הפגינו נגד תקציב 2007 * בקריית ים אין כסף לתקצב את מפעל ההזנה של תלמידים שלהורים שלהם אין כסף לשלוח אותם לבית הספר עם סנדוויץ ופרי * שוטרים דפקו מכות רצח בבית הספר לשוטרים, "שמיכה", עלק. איזה צחצוח מושג. זה היה על רקע כבוד השוטר? או על רקע רומנטי? * אנשים נרצחים בסכסוכי כנופיות * נשים עדיין נסחרות בכל מקום, הזונות עדיין עומדות בשדרות הר ציון בתל אביב * בשלוש שנים עלה מספר האסירים בבתי הכלא ב-3,000 (מ-13 אלף ל-16 אלף) * ויש עוד כמה אירועים נוראיים, שלא מגיעים לכותרות בעיתונות: מעשי רצח, אונס, שוד, אלימות קשה, התעללות - וואלה, רק מהרשימה הקצרה הזו בא לי לבכות.

ואז אני נכנסת לאתר של מפלגת העבודה וקוראת את ::המצע החברתי-כלכלי::

"החברה הישראלית ניצבת עתה בנקודת מפנה מסוכנת לנוכח ניסיונותיו של הימין, כפי שהם נחשפים בתוכניות הכלכליות של השנים האחרונות, לחולל מהפכה חברתית, שתדרדר אותה למדינת עולם שלישי.     
תהליך זה הוא שיא של המדיניות הכלכלית שננקטה בישראל בשני העשורים האחרונים. מדיניות שהגדילה בהתמדה את אי-השוויון הכלכלי, ריכזה את השליטה במשק בידי קבוצה מצומצמת של בעלי הון וערערה את יסודותיה של מדינת הרווחה, אגב שחיקת מעמד הביניים, ודחיקת העשירונים התחתונים אל מתחת לסף העוני.
הגידול באי השוויון הכלכלי והחברתי מעצב את דמותה של הפוליטיקה הישראלית ומשסע את החברה למגזרים יריבים. שסעים המאיימים על עתיד הדמוקרטיה הישראלית. הגידול באי השוויון אף פוגע ביעילות המשק וחוסם סקטורים שונים מלהתפתח.
האתגר העומד בפני החברה הישראלית הוא האצת תהליכי הפיתוח הכלכלי והצמיחה, תוך חלוקה הוגנת של פירותיו לכלל הציבור. זאת מתוך הכרה בכך שקיימת זיקה בין שוויון בחלוקת הכנסות לבין צמיחה כלכלית. לכן ממשלת ישראל בראשות מפלגת העבודה תוביל מדיניות כלכלית חברתית בישראל שתשלב את השוויון והצמיחה".

וצוחקת. וצוחקת. וצוחקת.

ופתאום מבינה, שהבדיחה היא עליי.