יוצאת מארון הקודש

People want leadership, Mr. President, and in the absence of genuine leadership, they'll listen to anyone who steps up to the microphone. They want leadership. They're so thirsty for it they'll crawl through the desert toward a mirage, and when they discover there's no water, they'll drink the sand.

(לואיס ל::נשיא המאוהב::)

מדובר באחד הציטוטים שנחרתו בתודעתי. בכל פעם שאני שומעת נאומים של נבחרי הציבור, אני נזכרת באמירה הנוקבת של לואיס (מייקל ג'יי פוקס), ומתרפקת על זמנים אחרים שבהם פוליטיקאים הגיעו לפוליטיקה כדי להפשיל שרוולים ולעשות עבודה ציבורית ראויה - מתוך חזון, אידיאולוגיה, ערכים ורצון עז לשפר את חייהם של האזרחים והתושבים, גם של אלה שלא הצביעו עבורם.

השבוע, במרכז העבודה, עת התנצחו לגבי הישארות בממשלה למרות כניסתה של ישראל ביתנו, פרץ דיבר בנאום שלו על "מנעמי השלטון". על קימה בחמש בבוקר וחזרה הביתה לקראת חצות. השבוע גלשתי באתר של הכנסת וקראתי סיכום שבועי של ועדות הכנסת. אני משתדלת להיכנס לפחות פעם-פעמיים בחודש לאתר ולהתעדכן. זה תמיד מעניין לקרוא מה קורה בוועדות. מי אמר מה, מי הציע מה.

-*-*-*-*-*-*-*-*-*-

::למשל זה::: החלה הכנה לקריאה ראשונה של הצעת החוק הפרטית לתיקון חוק הדיור הציבורי, אשר מחדשת את זכאות הדיירים לרכוש את דירותיהם. הצעת רן כהן (מרצ) ויורם מרציאנו (עבודה) מבקשת להפעיל את החוק שהתקבל לפני ‎8 שנים אבל ביצועו הוקפא בחוק ההסדרים. במקומו הציעה הממשלה מבצעים לרכישת הדירות שלא השיגה את מטרות החוק המקורי. כהן אמר כי ‎20 אלף משפחות קנו את דירותיהם אולם הכספים שהתקבלו - כ-‎1.5 מיליארד שקל - לא מימנו הקמת דיור ציבורי נוסף. מרציאנו הוסיף כי ‎55 אלף משפחות ממתינות בתור לקבלת דיור ציבורי, וציין כי החוק מבטיחה להקדיש את הכנסות המכירה לבניית הדירות החסרות. הממשלה העמידה תנאי לתמיכתה בהצעתם רק אם המשך החקיקה יתואם עם שרי האוצר והשיכון. חברי הוועדה מחו על התנאי והביעו תמיכה גורפת בהצעת החוק. היו"ר כחלון הודיע שיעלה את החוק לאישור המליאה, למרות התנגדות הממשלה. "הדרישה לתיאום עם המשרדים שמה ללעג את הכנסת וקוברת יוזמות של חברי הכנסת", אמר.

מעקב אחר פעילות נבחרי/ות הציבור הוא חשוב מאין כמוהו. ראשית, אפשר לראות שהם עובדים, בניגוד לאמירות המרושעות שנשמעות מפעם לפעם על אימפוטנציה רבתי בקרב פוליטיקאים. הם עובדים, זה טוב. הבעיה, כמו שאפשר למצוא בארכיון הוועדות באתר הכנסת, היא שהקיר הכי גדול שקשה לעבור אותו הוא משרד האוצר בכלל ואגף התקציבים בפרט.

ממליצה לכל אחד ואחת להיכנס מדי פעם ולקרוא.

למשל על האנטנות של גלי צה"ל שעומדות בשכונת מגורים בבני ברק:  אנטנות שידור של גלי צה"ל בגן הבנים בבני-ברק עמדו במרכזו של דיון מיוחד ביוזמת משה גפני (יהדות התורה). הוא טען שהובטח לו כי האנטנות יועברו לאתר אחר בתוך שנתיים אבל כעת מחליפים אותן באנטנות גדולות יותר. גפני וראש עיריית בני-ברק יששכר פרנקנטל ציטטו תלונות שקבלו מהשכנים הסמוכים למתקן האנטנות על כאבי ראש ושיעורי תחלואה גבוהים בסרטן וכן על הפרעות לקשר הטלפוני ושיבוש עבודת מחשבים. גפני טען שהאתר מוגדר כ"מתקן ביטחוני" ולכן הוא מחוץ לביקורת רמת הקרינה שנפלטת מהאנטנות. נציג המשרד להגנת הסביבה הגיב שנעשו מדידות ונמצא כי רמת הקרינה נמוכה מאד. נציגי מערכת הביטחון טענו כי האנטנות הוחלפו כדי למנוע סכנת קריסה והשינויים המכניים שנעשו בהן לא הגבירו את עוצמתן. היו"ר ר'אלב מג'אדלה (עבודה) דרש בסיכום מהמשרד להגנת הסביבה לבצע את ניטור הקרינה בסביבת האתר בתכיפות גבוהה יותר וממשרד הביטחון לאפשר ניטור גם בתוך המתקן. הוועדה דרשה מהאחרון להיות רגיש יותר לחששות השכנים ולהגיש לוועדה לוח זמנים להעתקת האנטנות מחוץ לאזור המגורים.

אז כן, הם עובדים, ויש פרוטוקולים וסיכומים ערוכים במקצועיות רבה. הקשר שלנו, אזרחי/ות המדינה, לנבחרים, יכול להתחיל דווקא כאן. לקרוא מה קורה, לכתוב מכתב - בין אם תומך ואוהד ובין אם תוהה או מתנגד - לגלות מעורבות ולשים לב מה קורה שם, בירושלים, בפרלמנט.

-*-*-*-*-*-*-*-*-*-

חשבתי על כמה התקשורת התעסקה עם מה יקרה למפלגת העבודה בעקבות כניסת ליברמן וישראל ביתנו לממשלה. הם לא התעסקו בשאלה חשובה יותר לטעמי - מה יקרה למדינת ישראל עם כניסת ליברמן לממשלה. לא עסקו ברצון של ישראל ביתנו להחתים את האזרחים הערבים על מסמך המעיד על נאמנותם למדינת ישראל. דוגמה חשובה, לא? הרצון להכריח אדם להיות נאמן למדינה שבה הוא גר פסול בעיניי עד מאוד. אם היו רוצים לעשות צעד כזה בצרפת, או בארצות הברית - להכריח את הקהילות היהודיות לחתום על דבר כזה - כולם היו קופצים על רגליים אחוריות וצועקים "אנטישמיות!", "גזענים!", "תיכף תכריחו אותנו לענוד מגן דוד צהוב!". בכל פעם שאיזושהי ביקורת נשמעת על מדינת ישראל - יודעים להחרים פה מדינות שלמות. לא נאכל גבינות צרפתיות, לא נשתה יין צרפתי. איזו צביעות.

אבל ברגע שלממשלה נכנסת מפלגה שבמצע שלה יש הצעות גזעניות מרחיקות לכת והרות אסון - התקשורת מתעסקת במה יקרה עם פינס, כמה פרץ התחנף בנאום שלו למרכז המפלגה, ומה יהיה על משרד הבטחון שעכשיו יישב בו גם סגן שר מטעם העבודה.

אבל בליברמן לא נוגעים. קולם של חברי הכנסת והשרים מטעם קדימה לא נשמע בשבועיים האחרונים בסוגייה זו. וכאן אני מגיעה לכותרת שלי, אהרל'ה. למה יש משהו כן טוב בקדימה. כלומר, יש המון דברים רעים. רעים מאוד, אפילו. מנהיגות ספינולוגית, עם רוב של לא מוצלחים, כאלה שאת שמם אני כמעט ולא פוגשת בעשייה פרלמנטרית בסיכומי פעילות הוועדות באתר הכנסת (וכן, זו אינדיקציה חשובה מאוד).

חסר לי דיון על קדימה. הקולות נאלמו. כבר שכחו שמדובר במפלגת שלטון שחודשים ספורים לפני הבחירות כלל לא היתה קיימת. כלומר, מה היה שם? אריאל שרון עזב את הליכוד, הקים מפלגה ללא מוסדות, לקח כל מיני אנשים והחליט על דרך פוליטית חדשה-ישנה. "כל מה שאתם אוהבים באריאל שרון, בלי מה שאתם מתעבים בליכוד". זאת קדימה. המפלגה עטפה עצמה ביועצי תקשורת שעולים המון המון כסף, שאמרו למועמדים מה לעשות, מה להגיד, איך להגיב (אם בכלל. כי בחודשים שקדמו לבחירות במרץ האחרון לא זכור לי ששמענו את אולמרט מדבר, לאחר שזה נהפך למנהיג המפלגה בעקבות השבץ של שרון). המנהיגות של שרון - ואחריה, המנהיגות של אולמרט התבססו על תדמית תקשורתית שיצר צוות מקצועי שעוסק בצד האסתטי לכאורה של הפוליטיקה. תתלבשו יפה, תחייכו, היישירו מבט למצלמה, אל תגידו הרבה, הם בוחרים באריאל שרון, לא בכם. אסור לכם לשכוח את זה ולו לרגע אחד.

ונחזור לציטוט שהבאתי במעלה הפוסט - אנשים כל כך צמאים למנהיגות, שהם יהיו מוכנים לזחול במדבר. וכשהם יגלו שאין מים לשתות, הם יסכימו לשתות חול. וזה בדיוק הסיפור של קדימה. אנשים כאן - 28 מנדטים - הסכימו לשתות חול.

לא משנה איך נהפוך את זה, אנשים הצביעו לאריק שרון. כן. לשרון הצביעו. אולי חשבו שאם מספיק אנשים יצביעו, הוא יתעורר. לא יודעת. אבל בשורה התחתונה, מפלגה הוקמה, עברה הרצה בשתיקה במשך שלושה-ארבעה חודשים, ונבחרה ברוב קולות למפלגת השלטון. 28 מנדטים תוך חודשים ספורים. וזה טוב. וזה הדבר הטוב היחיד שיש במפלגה הזו. בי, באופן אישי, היא מעוררת תקווה. כי זה אפשרי שמפלגה תקום - ככה, ביום אחד, ותיקח את השלטון.