יוצאת מארון הקודש

ב-2 בנובמבר (היום, כלומר אתמול, כי כבר אחרי 1 בלילה), משרד האוצר פירסם ::הודעה לעיתונות::. בהודעה כתוב, בזאת הלשון: "מתחילת השנה הסתכם העודף בפעילות הממשלתית בכ-2.0 מיליארד שקלים לעומת גירעון של 2.8 בתקופה המקבילה של השנה ב-2005".  

אוקיי, אז למי שלא הבין: יש עודף של כסף. 2 מיליארד שקלים מתקציב 2006 שעוד לא נוצלו.

בהמשך כתוב: "הכנסות ממסים ישירים (מס הכנסה) הסתכמו באוקטובר בכ-7.1 מיליארד שקלים בדומה לאשתקד. ההכנסות מתחילת השנה גבוהות ב-11.8 מיליארד לעומת אשתקד. הכנסות ממסים עקיפים (מכס ומע"מ) הסתכמו באוקטובר בכ-6.1 מיליארד שקלים לעומת 5.3 אשתקד. ההכנסות מתחילת השנה גבוהות ב-2.5 מיליארד לעומת אשתקד".

אבל זה לא הכל. להודעה באתר מצורף קובץ מחכים במיוחד. בעמוד השלישי של הקובץ יש טבלה מורכבת (קורס "כך תבלבלו את האויב" הוא קורס המבוא שכל הפקידים באגף התקציבים במשרד האוצר מחויבים, כנראה, לעבור), אבל בשורה התחתונה, עדיין לא ממש ברור איך אפשר לקרוא אותה. אפשר לראות שיש הרבה כסף בביטוח הלאומי. אפשר לראות שלא כל משרדי הממשלה השתמשו במלוא התקציב שהועמד לשימוש. אפשר גם לקרוא שתקבולי ההפרטה הסתכמו ב-2.1 מיליארד שקל ושבאוקטובר הסתכמו הכנסות  ממסים ומאגרות בכ-13.6 מיליארד שקל (עלייה בשיעור ריאלי של כ-9%).

וההיילייט: משרדי הממשלה החברתיים (חינוך, בריאות ורווחה) השתמשו רק ב-73.5% מהתקציב השנתי שלהם (בעגה המקצועית קוראים לזה "תת ביצוע תקציבי"). איך זה יכול להיות, אני שואלת את עצמי, מבררת קצת ומקבלת תשובה. זה לא שמשרד האוצר מעביר למשרד החינוך, למשל, צ'ק על סף X מיליארד שקל ואומר ליולי תמיר "קחי, תשתוללי". יש תקציב, כן, אבל מה שקורה הוא שחשבים של האוצר לא חותמים על הצ'קים ובכך חונקים את המשרדים החברתיים. התקציב הוא רק הצעה. תגידו המלצה, אפילו. יש ספר תקציב עבה מאוד, הוא בנוי ממאות עמודים, אבל הוא לא מבטיח באמת דבר. המון המון סעיפים בספר הזה לא מיושמים כי משרד האוצר לא חותם על הצ'קים, מעכב ועדות מכרזים וכדומה, ובכך, בעצם, נפסקת העשייה החברתית: סיוע למעוטי יכולת (נכים, קשישים, חד-הוריות, למשל), מפעל ההזנה של התלמידים בבתי הספר, הקמת כיתות לימוד חדשות, הכנסת טיפולים ותרופות חדשות לסל הבריאות, הקמת בית חולים באשדוד במחי ביטול חוק ודוגמאות רבות נוספות.

אבל זה לא רק המשרדים החברתיים. זה גם משרדים אחרים, כמו המשרד לבינוי ושיכון, שלא בונה דיור ציבורי ולא מטפל בפרויקטים של שיקום שכונות. זה משרד התחבורה שלא סולל כבישים ומתקן את הדרכים ומתקצב כמו שצריך את הרשות למלחמה בתאונות הדרכים. זה גם משרד הפנים שלא מעביר כסף לתשלום משכורות של עובדי עיריות ומועצות מקומיות.

וזה הסיפור העצוב שנמצא מאחורי הודעה לעיתונות של דוברות משרד האוצר. עכשיו יוכלו הפקידים באוצר לצקצק בלשונם ולהגיד ליולי תמיר ויעקב בן-יזרי, הנה, היה לכם תקציב ולא ניצלתם אותו. בתקציב של 2007 ניתן לכם פחות, עובדה שאתם לא צריכים את הכל. רק ב-74% ממנו השתמשתם, אז ב-2007 תקבלו פחות.

אנחנו לפני העברת חוק ההסדרים בד בבד עם חוק התקציב ל-2007. הודעות לעיתונות מטעם משרד האוצר הן עסק שצריך ללמוד אותו, להכיר אותו היטב, להבין את הפסיקים וההדגשים, לשנן את האמירה שעומדת מאחוריהן. ולדעת, שלמרות כל הדיבורים מאז הסתיימה הלחימה הארורה בלבנון, ממשלת ישראל - אחרי תשלום של פיצויים ותיקון חלק מהנזקים - עדיין עם עודף תקציבי. זה אומר שכל השטויות שהאכילו אותנו בשבועות האחרונים, הרצון של האוצר להוסיף גזרות כלכליות כמו ביטול דמי האבטלה לצעירים בני פחות מ-28, ביטול מענקים בעבודות מועדפות לחיילים משוחררים וגזרות ארורות אחרות - זה מיותר. פשוט מיותר. לא חייבים להעלות את שכר הסטודנטים בשביל לממן מלחמה שהרבה סטודנטים כאן השתתפו בה. לא צריך לקחת דמי אבטלה ממילואימניקים שנלחמו בלבנון, ולא צריך לקחת את מענקי העבודה המועדפת מהחיילים שנלחמו בלבנון אחרי שיסיימו את שירותם הצבאי בקרוב.

בכל מקרה, אני נותרת עם תהיה מסוימת, לא פתורה בכלל - מה אני יכולה לעשות עם המידע הזה עכשיו. אני קוראת את הדו"ח של משרד האוצר ובאמת לא מבינה בשביל מה צריך עוד גזרות כלכליות. באמת שלא.