אני אוהבת לטייל במדורי הכלכלה השונים.
הפעם תפס את עיניי הסקר של וויינט. אז מה דעתי על הירשזון? הוא שר אוצר טוב או שר אוצר אחלה? כי אלה, לפי הסקר, האפשרויות היחידות:
זאת אומרת, גם באפשרות של "אכזבה" כתוב שהוא לא מקלקל. אז איזו אפשרות אני יכולה לבחור, אם אני חושבת שהוא על הפנים?
התוצאות, אגב, מחמיאות.
62% מאוכזבים, אבל שוב, האפשרות לא באמת מכוונת לאכזבה רבתי. אכזבה ממה, בדיוק? מכך שהוא לא מקלקל אבל גם לא מקדם עניינים? ואילו עניינים בדיוק? על מה אנחנו מדברים כאן?
אז נכון, כפי שכתוב בתחתית ה"סקר", לא מדובר בסקר מייצג ובטח ובטח לא משקפת את דעת הציבור הרחב בישראל. כי הציבור הרחב - הפתעה, הפתעה - מאוד לא מרוצה ממה שאגף התקציבים עושה פה בחמש השנים האחרונות. הציבור הרחב סובל. יותר מ-50% מהשכירים משתכרים שכר מינימום ומטה. למשל. יש אנשים ששכר דירה אפילו הוא לא אופציה עבורם, שלא לדבר על לשלם על משכנתה. אז הדולר ירד, אז מה? בתל אביב לוקחים פשוט יותר כסף. קודם, נגיד, שילמתם 600 דולר על דירה? הדולר עלה, אז משלמים עכשיו גם 800 ו-900 דולר על אותה דירה. הרי לכל הפחתה מסוימת בתשלום מסוים יש לעשירים דרך לעקוף אותה. יש רפורמה בבנקים? ננמציא עמלות חדשות. העובדים בבנק הבינלאומי רוצים לעשות בלאגן? נשלם להם מענק חד פעמי של כמעט שתי משכורות ונחתים אותם על חוזה שהם צריכים להבטיח לא לשבות שנתיים. כי זה מה שעושים היום. עוקפים את החוקים ואת המכרזים ואת הרפורמות. ממציאים משהו חדש.
הציבור הרחב עייף ומותש ומיואש ומרגיש שגונבים לו הכל. הוא משלם ביטוח לאומי ומס בריאות, אבל יום אחד צריך תרופה או השתלת לב-ריאה, אז שולחים אותו להתרים נדבות מאנשים אחרים ברחוב. הוא משלם ארנונה, אבל הרחוב שלו בפלורנטין נראה כמו בירות אחרי ההפגזות של צה"ל באוגוסט. הוא משלם מע"מ אבל דוחפים לו חומרים רעילים לאוכל שהוא קונה בסופרמרקט. הוא משרת בצבא שנתיים או שלוש, אבל אגף התקציבים באוצר רוצה לבטל את מענקי העבודות המועדפות ולא לתת לו דמי אבטלה עד שיהיה בן 28. אז מה אם הוא גר בעיירת פיתוח בדרום מוכת אבטלה?
והוא שם, הירשזון, בראש המשרד הכי חשוב בישראל. מתווה מדיניות. נותן לפקידים שלו באגף התקציבים לאשר הסכם עבודה מפלצתי וחסר תקדים לעובדי בנק ישראל. באגף התקציבים מרוצים. במקום 2 מיליון שקל מענק פרישה לעובדי בנק ישראל, הם יקבלו רק 1.6 מיליון שקל. כופפו אותם, אה? אני צריכה לעבוד בערך 25 שנה בשביל להגיע להרבה פחות מזה, עם ה-60 אלף שקל שאני מרוויחה בשנה. אכזבה? זה אפילו לא מתחיל לגרד את מה שאני מרגישה לגבי משרד האוצר והיושב בראשו.