יוצאת מארון הקודש

מבליחה לרגע, וממליצה:

1. הדיסק של הדרה לוין-ארדי. נפלא.

2. הסרט "מדעי החלום" (מציג בקולנוע לב). יופי של התפרעות. מקסים ומצחיק ומפתיע.

3. התערוכה "דיאלוג בחשכה" במוזיאון הילדים בחולון. הייתי השבוע, והיה מרתק ומחכים. התערוכה - כולה בחושך מוחלט, הליכה בין חדרים שונים תוך שימוש במקל נחייה של עיוורים. הקולות, התחושות, המישוש הבלתי פוסק, הצורך להיעזר באחרים, כל החושים האחרים מתחדדים. שעה ורבע של אחד השיעורים הכי חשובים שיהיו לכם בחיים.

4. הספר "חומצה גופריתנית". תארו לעצמכם תוכנית ריאליטי בטלוויזיה שמעתיקה אחד לאחד את זוועות מחנות הריכוז של הנאצים. המשתתפים עוברים השפלה, ביזוי, התעללות נפשית ופיזית. הם גוועים מרעב, ובכל בוקר יש מפקד שבו הקאפו מחליטים מי למיתה ומי ימשיך לחיות עוד כמה ימי זוועה. העיתונאים אימפוטנטים, הפוליטיקאים לא עושים דבר, הצבא כנראה עסוק עדיין בעיראק. הרייטינג הכי גבוה בהיסטוריה של הטלוויזיה, ויש אפילו אפשרות שהצופים יצביעו בפלטפורמה דמויית SMS. לקרוא, להזדעזע, ולהאמין שדבר כזה לעולם לא יוכל להתרחש ובד בבד לחשוב שאולי דווקא כן. ספר מופרע, נגמר מהר מאוד (ריווח גדול בין השורות ושוליים ארוכים), רובו בנוי מדיאלוגים בין האנשים בריאליטי הכי ביזארי ומקומם.

שבת שלום.