יוצאת מארון הקודש

ולרגע קינאתי. אבל רק לרגע. הנה, עבר. אבל אני אסביר בכל זאת למה:

תשמעו, זה נורא מרגש, הברדרהוד הזה.

אני זוכרת לפני ארבע שנים, האיש שלי ניחם אותי. שעות הוא ניחם אותי. הוא ניחם אותי ממושכות עד שצלעתי.

מאז, השנים עברו, ולא יצא לנו ככה להתנחם. חלה האטה במשק וזה השפיע באופן ישיר על רמת הניחומים שלו. וזה לא שאני לא השתדלתי. אני כולי אשה, דפקתי פאן מקלות, לבשתי את הכותנות הכי סקסית שלי, עשיתי לו חנדלעך מכאן ועד החידקל. אחרי הכל, מי לדעתכם לימד את רחב את כל הטריקים המיתולוגיים שלה? אבל מאז - כלום. נאדה. גורנישט. וההאטה במשק התחילה כי הבולדוזר עלה על הר הבית והצית עם שלם. ותבינו, לי יש דיבור ישיר עם אללה. והוא, בערך כמוני, לא מזיז לו המטראז' של הר הבית. ו-אללה, זה אללה איסטור זה. לא משנה כמה הוא שידל את האיש שלי להירגע. אז ההשקעות שלו בבורסה נחתו קצת. לא נורא, בחיי. שבוע עם הרבובדיה ואנחנו מרימים מגבית שלמה ומקבלים תמלוגים. זוטות אמנם, אבל עדיין, זה מקיים אותנו ואת הכרובים הפזורים לי בחדר העבודה ובמסדרונות כאן. ו-אללה הסביר לו - אשה לא מסופקת זו אשה שמגדלת שדות של מרירות בבטן התחתונה. ואפילו הביא לו הוכחות. השבוע שלח לו לינקים של הפוסטים הזועמים שלי. אמר לו "תראה, האשה ממרידה. מתסיסה. תביא לה בראש, אחויה". לא עזר. יש לי זוגיות עם קפיטליסט. כל עוד העו"ש שלו לא עושה קאצ'ינג, אין ניחומים.

ועכשיו שרון ופוטין מנחמים זה את זה ואני תוהה כאן בגרון ניחר ולב סדוק: איפה הצדק איפה? והפוטין הזה, רק השם שלו עושה לי אסוציאציות שובבות. ושרון, העגל רך עושה עכשיו לונג דיסטנס סקס פון, המניוק. ועוד עם פרא רוסי, שכמו שרון, גם הוא החריב ערים שלמות בשם הלאומניות. אין פלא שהם מתקשרים ככה, זה בא להם בטבעיות. מזל שיש לי את הדאלאי לאמה לייעוץ פרטי, שמרגיע אותי כל הזמן ומסייע לי להמציא מנטרות של שלווה וסיסטרהוד. ותבינו, אני אשה של גבר אחד. אמנם 40 אלף שנה עם אותו גבר, למרות הניאופים שלו פה ושם, שסלחתי עליהם כבר מזמן, כי אני, בניגוד אליו ולאלה שנבראו בצלמו ובאגואיסטיותו, לא מחרחרת ריב ולא נוטרת טינה (זה עושה קמטים במצח. ואולקוס).

וזה לא שלא יוצא לנו להזדיין פה ושם. אני לא מדברת על הקוויקים המבורכים. אני מדברת על ניחומים, ארוכים ארוכים, מהסוג שניגר לתוך הלילה ונמשך עד השעות הקטנות של הבוקר. אני מדברת על לאב מייקינג מטורף כזה, שכשאנחנו גומרים, הכרובים שלנו מדליקים סיגריה. אני מדברת על סקס פסיכי עם קשירות, הפלקות, ליקוקים ותנוחות. אני מדברת על שכנים במושב שמזמינים משטרה, כי מהבית שלנו בוקעים צהלולים סטייל זינה הנסיכה הלוחמת בארבע לפנות בוקר. אני מדברת פה על גמרא במובן הלא המקורי של המילה. אני מדברת פה על סקס בין שני פאקינג אלים. תחשבו כמה זאוס זיין פעם, תעלו בחזקת 10 ואולי תתחילו להבין מה היה קורה כאן בשלב של הפור פליי.

וארבע שנים כבר ככה, ערבה בוכיה אנוכי, מפתחת קראשים על כל מיני אלילים קטנים מזדמנים. רובי וויליאמס, למשל. עוזי וייל. אהוד בנאי. דרור קרן. בונו. דניאל אוטיי [ויש עוד (גם נשים, אבל על זה בפוסט אחר). הם מצטרפים לרשימה ארוכה]. ברגעים הזויים של שקיעה, אני מפנטזת אורגייה מטורפת שמתחילה עם העלאת מזבחות אצלי בחצר, ומזיינת אותם אחד אחד בשם כל השולות והדליות והרינות. כן, על זה אני מפנטזת בשבועות האחרונים. אורגיה מטורפת בין הביגוניות אצלי בחצר, לקול מצהלותיהם של חדרי ליבי ושרירי ואגינתי.

A-Woman !