יוצאת מארון הקודש

אני עייפה מאוד ורוצה ללכת לישון

אבל גם מאוד רוצה לספר שהיום בצהריים עברתי את ההקרנה האחרונה, מס' 33.

וזהו. אין יותר טיפולים. רק ביקורות פעם בכמה חודשים. אני מוכנה שיהיו רק ביקורות ב-60 השנה הקרובות.

וזהו. לא יותר מביקורות.

יומן המחלה שלי, באופן רשמי, נסגר היום. ואני כל כך שמחה. יצאתי מהבית חולים עם דמעות בעיניים, אפשר היה להעביר יד מתחת לרגליים שלי כשצעדתי ברחוב. ריחפתי. פשוט ריחפתי. אני שמחה ובריאה ומרוצה מאוד. בעיקר מרוצה שאני בריאה. ושזה רשמי. היו היום הרבה חיבוקים בבית החולים, ונשיקות שהתעופפו בין שפתיים ללחיים. ומתנות קטנות ומשמחות. בערב פתחתי בקבוק יין. היה יום טוב. אופטימי, משמח. אפריל הגיע, האביב כבר פה, השיער צומח, אני חוזרת לעצמי. איזה כיף לספר את זה. איזה כיף.

וכמובן גם תודה לכל מי שהגיב/ה, פה ובמיילים. תודה על הכל.

נשיקות ואפריל שמח, ואביב משמח, ופסח משחרר.