יוצאת מארון הקודש

בערב חג קסאמים שורקים מעל שדרות, ונופלים בסוכה. הורגים שני ילדים קטנים, בני 2 ו-4 ופוצעים עוד 26. במקביל מדווחים על תקרית אש קשה בבית חנון. אתם כבר יודעים מה הולך להיות הדיווח הבא בשעות הקרובות. השאלה היא רק כמה חיילים נהרגו.

וזה לא שייזכרו את הערב הזה במיוחד. תנו לזיכרון הקצר של האנשים שחיים כאן גג יומיים והם ישכחו. את בסלאן, על 350 נרצחים כבר שכחו. אז מה זה כבר שני ילדים קטנים.

אני מחכה לראות מתי תחליטו, אם בכלל, לצאת לרחובות ולהפגין, בספונטניות, בזעם שמצטבר לכם בין הגרון לסרעפת. כמה זמן עוד ייקח, כמה הרוגים ונרצחים עוד ייספרו, כמה עוולות תספגו עד שתקומו ותגידו די. לפני שנתיים הימרתי עם האיש שלי שייקח לכם שנתיים להתעורר. נדמה שאני הולכת להפסיד בהתערבות הזו.