יוצאת מארון הקודש

יש לי הצעה נוספת: חברי/ות כנסת מטומטמים/ות מדי, במיוחד אלה שחסרים במעוף יצירתי, ייאלצו להתפטר לאלתר.

כשמחליטים להילחם בנשים האנורקטיות, במקום להילחם בחַבַרות המפרסמות עצמן, אני מתעצבנת.

זה כמו להילחם במשבר כלכלי באמצעות הפחתת קצבאות. זה כמו להילחם באלימות באמצעות ענישה. זה כמו להפסיק מלחמה באמצעות הורדת פצצת אטום.

מענישים, שוב, את הנשים, אחרי שבמשך עשורים החדירו בהן מסרים כפולים ומכופלים, סטנדרטים צבועים, שיקרו וטייחו, דיכאו והבהירו איך אישה אמורה להיראות. עכשיו מכים על חטא, בעקבות מספרים חסרי תקדים של אנורקטיות, בולמיות ושאר ילדות, נערות, בחורות ונשים בטווח גילאים רחב במיוחד, שסובלות מבעיות אכילה. אבל איך מכים? ב-good old שיטה פופולרית. מענישים את הקורבן.