ככה זה עובד, מסתבר. מחכים שייגרמו כמה תאונות קטלניות, עוד עשרות תאונות ללא נפגעים ועוד מאות כמעט-תאונה, בשביל שירום הודו, שר התחבורה, ::יחליט לעשות משהו בעניין ויצהיר::, כמו בכל מערכת בחירות, על שינויים מבניים בקווי הרכבת, כמו בניית מפלסים.
כמה מילים כבר נכתבו על הטמטום והסיאוב ברכבת ישראל ובתכנון הלוקה בחסר של מתווה הרכבת. מליארדים של שקלים נשפכים על פרוייקט הרכבת. אנשים קיפחו חייהם, אבל צריך היה בחירות בשביל לקבל החלטות. אבל רק בהחלטות מדובר. כי בישראל, כמו בישראל, הבעיה היא עם היישום והאכיפה.
פעם דיברתי עם האיש שלי, שיחיה, שבכל פעם ששמענו על עוד נהג מניאק שעקף מימין, לא עצר בעצור, או גנב רמזור אדום, והאיש החכם שלי אמר שהגיע הזמן לשנות את הענישה. תעזבו שלילת רשיון במקום או קנסות של מאות/אלפי שקלים. עברת ברמזור אדום? 50 אלף שקל. לא עצרת בעצור? שלם קנס של 50 אלף שקל. לא שילמת קנס? תיכנס לכלא עד שתשלם. במקביל ייקחו לך את האוטו. מה שמזכיר לי, שכל הנושא של חילוט רכבים כבר עבר קריאות בכנסת, יש חוק, אבל לא מיישמים אותו, כי טרם הכשירו מגרש מתאים לקליטת הרכבים החלוטים.
ובשולי החדשות: עלייה של 17 אחוז במספר הנסיעות ברכבת (בעיתונות היה כתוב 27 מיליון נוסעים, אבל זה נתון קצת מטופש. כי מדובר בנוסעים קבועים בדרך כלל, שנוסעים קבוע על קו מסויים, ועכשיו יש פשוט יותר אנשים שנוסעים, למרות הקו הקטלני בין תל אביב לירושלים. למרות שאין מספיק חמצן בקרונות, למרות שאין מספיק קרונות). אם יש עלייה של 17%, מן הראוי שגם יגדילו את מספר הנסיעות בקווים, יגדילו את מספר הקרונות, ויפתחו יותר חלונות במהלך הנסיעה, כי קשה לנשום כשצריך להיות חנוטים בקרון במהלך נסיעה של שעה).
בבלוג זה
בכל הבלוגים
