לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

יוצאת מארון הקודש


הבלוג של אשתו של אלוהים: על פמיניזם, אקטיביזם, סוציאליזם, זכויות אדם וחווה, פוליטיקה, חברה, תרבות, חינוך, תיקון ושינוי חברתי
כינוי: 

בת: 48





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2007    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
28293031   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
10/2007

אם חלית בסרטן, כדאי שתקראי


 

בחודשים האחרונים קראתי הרבה דברים שקשורים לסרטן. יש דברים שרק אם מחפשים עליהם חומר - מוצאים, וגם זה מידע חלקי, חסר. וזה לא שיודעים מה לחפש. מספיק שיחה עם אדם אחד או שניים, שמספרים לך על איזו דודה שלהם שעשתה ככה וככה, נותנים לך שם של איזו בדיקה או תרופה טבעית ושולחים אותך לגוגל לבדוק. כלומר, אם לא יצא לך לדבר עם אותם אנשים, לעולם לא היית נחשפת למושגים החדשים שהם אוף מיינסטרים.

 

באתר של עמותת "אחת מתשע" יש המון מידע, אבל בעיניי הוא די ממסדי, ולעתים חסר. יש שם פירוט רב על סוגי הסרטן, הטיפולים השונים, אבל לא מספיק ידע "אלטרנטיבי". בכלל, לדעתי יש בעיה עם המושג "אלטרנטיבי", כאילו הוא הוא לא המיינסטרים, למרות שבתרבויות מסוימות, הרפואה האלטרנטיבית כפי שהיא נתפשת בעולם המערבי, היא בעצם הרפואה המיינסטרימית.

 

והנה כמה דוגמאות, בשליפה (תעבירו את זה הלאה):

 

1. זרעים של משמש (גרעינים של משמש). בתוך הגוגואים של המשמש יש זרעים (גרעינים). בצורה הטבעית שלהם הם רעילים מאוד וקטלניים. אבל אם אוכלים אותם לאחר שהם עוברים תהליך של קלייה, הם מאוד טובים לסרטן. בתוך הגוגואים יש חומר שהוא כימותרפיה סלקטיבית. כלומר, החומר האנטי-סרטני הזה מתפרק בגוף ומטייל לו. ברגע שהוא מזהה תא סרטני הוא מחסל לו את הצורה. חשוב, כמובן, להקפיד לקנות את הגרעינים קלויים. הקלייה מפרקת את הרעל. אני כבר שלושה חודשים אוכלת 15 זרעים ביום (3 פעמים ביום, חמישה זרעים כל פעם. לשמור על המינון הזה!!). אפשר לקנות אותם בשוק הכרמל (אם יורדים מאלנבי לתוך השוק, הולכים הולכים ומצד ימין יש דוכן של גרעינים/תמרים/אגוזים). מבקשים את הזרעים של המשמש. זה עולה 18 שקל ל-100 גרם. זה ממש בתוך השוק למטה.

 

2. נבטי ברוקולי. אפשר לקנות קופסה של הנבטים בחנויות הטבע השונות. המחיר: 5-8 שקלים לקופסה, זה משתנה מחנות לחנות. בנבטים יש חומר אנטי-סרטני. חשוב להקפיד ללעוס היטב את הנבטים. החומר האנטי-סרטני מתפרק בלעיסה. הנבטים לא הכי טעימים בעולם, אבל אפשר בכיף להוסיף חופן לסלט. קצת שמן, מלח ופלפל וזה יורד יופי בגרון.

 

3. שמן פשתן. גם אותו רוכשים בחנויות טבע. חשוב לשתות לפחות כף ממנו, עדיף בבוקר (עם הסלט, למשל). יש לו טעם שונה מאוד משמן זית. הוא בריא מאוד, יש בו המון אומגה 3, והוא טוב לכל מיני מחלות, כמו סרטן, סוכרת, ומחלות אחרות. בקבוק עולה 30-40 שקל. לשמור במקרר גם לפני הפתיחה. הוא מתחמצן מהר.

 

4. אומגה 3. אפשר גם 3-6 כמוסות ביום, לפני או אחרי האוכל. אם קונים סופר אלספה, אפשר 3 כמוסות ביום.

 

5. רימון. מלך הפירות. בריא לאללה, אנטי-סרטני ואנטי-דלקתי. מאוד בריא. אם אין לכם כוח לפרק אותו, אפשר לשתות מיץ רימונים טבעי, אפשר למצוא בכל סופרמרקט. לא נקטר ולא "בטעם". מיץ רימונים אמיתי, ללא תוספות של סוכר.

 

6. להימנע מסוכר. סרטן אוכל סוכר. להימנע מממתיקים מלאכותיים. הם לא בריאים. אם רוצים מתוק, אפשר לאכול עד 2 פירות ביום (עדיף שרימון יהיה אחד מהם), למשל בננה, חמוציות, תותים.

 

7. לא לאכול שמן מטוגן. עדיף להשתמש בשמן זית, ובשמנים מבטבע שנמצאים באבוקדו (לאכול אבוקדו), ולאכול אגוזים. מדובר בשמנים הכי בריאים וטובים לגוף. בכלל, לאכול זרעים ואגוזים זה בריא (גרעיני חמניות, גרעיני דלעת, אגוזי מלך, אגוזי ברזיל - עם דגש על אגוזי ברזיל!).

 

8. לאכול בורוקולי, כרוב וכרובית. הירקות ממשפחת המצליבים מאוד בריאים ומסייעים לגוף להתמודד עם הסרטן.

 

9. ויטמין C. עדיף באבקה, 3 כפיות ביום. למהול בבקבוק מים ולשתות במשך היום. עדיף לא בבת אחת, כי זה עלול לגרום לשלשול. אפשר גם דרך חמוציות שחורות, קיווי, פטרוזיליה, גויאבה וכו'.  

 

 

10. בדיקה שנקראת oncotype DX. זו בדיקה שמתאימה לחולות בסרטן השד. היא מתאימה לנשים שהסרטן שלהן מאופיין ברצפטורים חיוביים (הורמונלי). הבדיקה הזו יקרה - כ-4,500 דולר והיא נעשית במעבדה בארה"ב. מבוטחות של קופת החולים הכללית מקבלות את הבדיקה הזו כחלק מסל הטיפולים/בדיקות. בקופות החולים האחרות לא נותנים את הבדיקה הזו. הבדיקה בודקת את הייעילות של טיפול כימותרפי על אותו סרטן, בודקים אם כימותרפיה בעצם תהיה יעילה, וגם בודקת את הסיכוי שהסרטן יופיע שוב בעתיד (הבדיקה נותנת טווח של זמן). אם ניתן לדעת מראש שאפשר לחסוך את הטיפול הכימותרפי, אני חושבת שזה שווה, בעיקר אם אתן צעירות ועוד לא ילדתן. אני לא מתאימה לבדיקה הזו ולכן עברתי את התהליך של שאיבת הביציות. אם כימותרפיה לא מתאימה לסוג הסרטן שלכן, אפשר בעצם לחסוך את העוגמה של הטיפול הכימי ואת כל הסיפור של שאיבת הביציות.

 

11. שאיבת ביציות. 10 ימים שבהם מזריקים הורמונים (זה לא זול העסק הזה. התרופות עלו לי כמעט 900 שקל. אם את חולה אונקולוגית, את צריכה לציין את זה בבקשה לאישור התרופות מהקופת חולים שלך. ההשתתפות היא 15%. התרופות עצמן, בלי השתתפות של הקופה מסתכמות באלפי שקלים, אז עדיף לעשות את זה דרך קופת החולים. חבל על הכסף), עוברים בדיקות דם ואולטרסאונד (פעמיים). ההורמונים מגרים את השחלות וגורמים להן להבשיל יותר מביצית אחת. אצלי הבשילו 6 ביציות. ההליך נעשה בהרדמה מלאה, שנמשכת כ-20 דקות. עושים את זה על הבוקר, בצהריים את כבר בבית. זה אשפוז קצר, את לא מרגישה כלום כי את מורדמת. עברתי את ההליך הזה ביחידת ה-IVF באיכילוב. כל הצוות שם מקסים ואדיב. אחר כך כשהגעתי הביתה הלכתי לישון, בערב מאוד כאבה לי הבטן. כמו כאבי המחזור הכי כואבים שהיו לך אי פעם, אבל זה משתנה מאחת לאחת.

 

12. הקפאת ביציות. זה משהו חדש שעושים בעולם. השרידות של הביציות לא משהו בגלל שהטכנולוגיה חדשה וניסיונית. רק כ-10%-20% מהביציות שורדות את ההקפאה, מאחר ש90% מהן מורכבות ממים. גם ההפשרה לפעמים מסתבכת. אין יחידת טיפול בישראל שעושה את זה ממש טוב, כי עדיין מדובר בתהליך ניסיוני. אם בעקבות הטיפול ההורמונלי מצליחים לייצר יותר מ-12-15 ביציות, אפשר לבקש שחלק יפרו, וחלק יקפיאו. אצלי, בגלל שהיו רק 6 ביציות, ויתרנו על הקטע של הקפאת ביציות.

 

13. הקפאת רקמת שחלה. גם זה משהו חדש שהתחילו לעשות בשנים האחרונות. זה כרוך בניתוח בהרדמה מלאה. מוציאים חלק מהשחלה, ואחר כך במעבדה חותכים לכמה חתיכות ומקפיאים כל חלק. אם הפעילות של השחלות נפגעת כתוצאה מהכימותרפיה, לאחר שהגוף חוזר לעצמו ומבריא, מחזירים את רקמת השחלה בחזרה לגוף - שוב, ניתוח, בהרדמה מלאה.

 

14. הפריית מבחנה מזרע של תורם אנונימי. אם אין לך בנזוג ואת רוצה לבצע את הטיפול של שימור פריון, את יכולה ללכת לבנק הזרע, לבחור תורם (המאגר לא גדול בכלל, לא מקבלים כמעט פרטים על התורם, למעט מוצא, מה הוא למד באקדמיה, גובה, מבנה גוף, צבע שיער וצבע עיניים). זה דורש פגישה עם מנהל היחידה של הפריון, את מסבירה לו איזה תורם את רוצה. בוחרים יחד. באיכילוב מנה של זרע מתורם עולה 460 שקל.

 

15. חומצה פולית. אם את לוקחת חומצה פולית, סתם בגלל אנמיה או שה-B12 שלך נמוך ואת לוקחת כדורי מציצה של  B12 שיש בהם גם חומצה פולית - תפסיקי. חומצה פולית לא באה טוב עם סרטן. הסרטן "מתחזק" ממנה. אז צמחוניות - שימו לב.

 

16. להשתדל לאכול אצות ים (סושי, למשל), קטניות, דגנים מלאים (כל הקורנפלקסים למיניהם - עדיף שלא. לא מדובר באמת בדגנים מלאים בצורה הטבעית שלהם. עדיף לאכול דגנים מלאים שלא רוסקו, נאפו ונהפכו לפתיתים מתוקים - מזון סופר מעובד !). תאכלו חיטה מלאה, לחם שיפון מלא, חומוס, טחינה, אורז מלא, עדשים, מאש וכו'.

 

17. לאכול הרבה סויה. סויה גורמת לכך שהגידול הסרטני לא ישלח גרורות, וכן לא יצליח לבנות סביבו כלי דם כדי להתחזק ולקבל את המשאבים של הגוף. יש את גבינת הסויה של משק צוריאל. טעים ובריא. אפשר גם טופו. יש מעדנים של סויה בטעם יוגורט עם ממתיק מלאכותי. עדיף לוותר. הממתיק המלאכותי לא טוב. הוא מסרטן.

 

18. לא לאכול מוצרי חלב פרה. גם לא עזים. להפסיק עם החלב. מחקרים מצאו שחומר שנקרא IGF1 שמצוי בחלב מפחית את היעילות של טיפול כימותרפיה. כלומר מנטרל את מה שהכימותרפיה אמורה לעשות. כמו כן החומר הזה מזרז התחלקות של תאים סרטניים.

 

19. לאכול הרבה כרוב סגול ובצל סגול. וגם חצילים.

 

20. לא לאכול בשר (עוף או בקר). להמעיט בביצים. אם כבר ביצים, שיהיו אורגניות. בקיצור - לעבור לתפריט צמחוני/טבעוני. 

 

21. לפעמים סרטן השד גנטי. לנשים יש סיכוי של כ-12% לחלות בסרטן השד. אם הן נושאות את המוטציה של סרטן השד בגנים, הסיכוי מאמיר ל-75%. אם חלית בסרטן השד, ודאי שאת מקבלת הפניה לבדיקה גנטית בשם BRCA 1, ו-BRCA2. מדובר בבדיקת דם פשוטה. אני עשיתי אותה בבית החולים שיבא תל השומר.

 

22. להשתדל לאכול הרבה סיבים תזונתיים.תאכלו פטריות רגילות, פטריות שיטאקי. אפשר לבשל את פטריות השיטאקי אחרי שמשרים אותם 3 שעות במים. אפשר לבשל אורז מלא עם המים שבהם הושרו הפטריות.

 

23. לא לאכול "על האש". לא לאכול אוכל תעשייתי/מעובד מוכן (כמו למשל השניצלים של טבעול). לא לאכול דברים עם חומרי שימור וממתקים מלאכותיים. לא לשתות קפה. אם חייבים אלכוהול - אז שיהיה כוס יין אדום מסוג טוב, וגם לא להפריז. להשתמש בכמה שפחות נתרן.

 

24.  תאכלו הרבה הרבה עגבניות. אפשר אפילו 3 פעמים ביום, בלי להתרגש. בעגבניה יש חומר אנטי-סרטני ידוע. גם ירקות כתומים מאוד טובים (גזר, דלעת, בטטה).

 

25. ציטראל: מרכיב ארומתי שנמצא בעשבים לימונית, מליסה, עשב לימון (למון גראס) ולואיזה. בדקו באוניברסיטת בן גוריון את ההשפעות של החומר הזה על תאים סרטניים, והם פשוט "התאבדו" במבחנה. אפשר להכין חליטה מהצמחים האלה ולשתות כל יום.

 

26. עוד ירקות אנטי-סרטניים: אספרגוס, סלק, ג'ינג'ר, פירות יער.

 

27. לתמיכה בכימותרפיה: לבחילות - לוקחים ג'ינג'ר, מגרדים כף, מוסיפים כוס מים ומרתיחים. שותים. זה מאוד חריף, אז אפשר להוסיף דבש. בנוסף, קינמון, שומר, קמומיל ומוסקט - אפשר לחלוט ולשתות. ויטמין C מקטין פגיעה בתאי דם לבנים ובךך מפחית בחילות. שיקום רירית וטיפול בכיבים לאחר טיפול - כרוב, ויטמין A, אבץ.

 

28. תצחקו הרבה. זה משחרר אנדורפינים, וזה במקום משככי כאבים. אחר כך תוכלו לישון טוב יותר.

 


חשוב לי לכתוב שכל מה שנכתב כאן הוא על דעתי בלבד, וזה מתוך חומר שאספתי בחודשים האחרונים. מומלץ תמיד, במקביל לטיפול הקונבנציונלי בבית החולים, ללכת לטיפול תומך אצל נטורופת/ית, תמיד חשוב לשאול שאלות את הרופאים, לבדוק באינטרנט ולהתייעץ. הטלת ספק היא, בעיניי, החובה שלנו כחולות וחולים. כשסיפרתי לרופאים שמטפלים בי על האונקוטייפ, הם הרימו גבה ושאלו מאיפה שמעתי על זה, ואחר כך הסבירו לי שלא סיפרו לי על הבדיקה כי הרצפטורים שלי שליליים. כנ"ל לגבי התהליך של הטיפול ההורמונלי ושאיבת הביציות. באתי מוכנה, עם שאלות שכתובות במחברת, לאחר שקראתי הרבה דברים בתחום. אני לא רופאה ולא אשת צוות רפואי, הכל פה בגדר המלצה בלבד, ופתח עבורכם/ן להמשיך לחקור, לבדוק, לשאול שאלות, וגם - הכי הכי חשוב - לתקן אותי אם טעיתי באיזה מושג או עצה.

 

נשיקות ואיחולי בריאות,

מבטיחה למשיך לעדכן בהתפתחויות ולהוסיף עוד טיפים ודברים שחשוב לדעתי לדעת.

 

לילה טוב,

א.

 

נכתב על ידי , 11/10/2007 00:16   בקטגוריות יומן מחלה  
15 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של חדרתי ב-25/10/2007 13:35
 



כאילו אמא


 

לאחר שסיימתי עשרה ימים של זריקות הורומונים מתחת לפופיק (כל ערב, לבד, רק אני והמזרק עם אמפולות מדודות היטב), אני הולכת מחר בבוקר לשאוב ביציות. זה חלק מההכנות שאני עושה לפני טיפולי הכימותרפיה. כימותרפיה, מתברר, עלולה לפגוע לי בשחלות וביכולות שלי לבייץ בעתיד. אז ישאבו, ויפרו מתורם אנונימי שנמצא במאגר של איכילוב. אני יודעת עליו רק פרטים מעטים.

 

אני מתרגשת. ביום רביעי יהיו לי כמה עוברים קפואים, שישוכנו במקרר של איכילוב. אני אהיה כאילו אמא, לעוברים מוקפאים. זה לא באמת תינוק, זה רק אוסף של כמה תאים ספורים, זה הכל. ובכל זאת. המטען הגנטי שלי ושל התורם יתמזגו שם, בתנאי מעבדה, בתוך מבחנה, ויוקפאו לכמה שנים.

 

עוד לא החלטתי אם אני רוצה לעשות ילדים. זה לא בא לי באוטומט, זה לא ברור לי שאני ארצה להרות בעתיד, בלי קשר לסרטן. עם כל מטעני האופטימיות שלי, אני גם ריאליסטית לא פעם - רואה את המלחמות והמחלות, את זיהום האוויר והאלימות, החמדנות הקפיטליסטית והטרגדיות האנושיות שמזדמנות לנו לסדר היום כל יום.

 

אבל עכשיו, פתאום שאומרים לי שאסור לי להיכנס להריון - בטח בזמן הטיפול הכימותרפי - ולפחות שנתיים לאחריו, פתאום בא לי. אומרים לי שאסור, אז אני רוצה. אני מסתובבת ברחוב וכל מה שאני רואה זה נשים בהריון ותינוקות יפים. אני הולכת לקופת חולים בשביל עוד טופס 17 או בדיקות דם, ומבייצת כמו מטורפת רק מלראות את האמהות הצעירות, את התינוקות הרכים.

 

מחר יסתיים שלב נוסף בהכנה שלי לקראת הכימותרפיה, ואני לא רוצה שהלילה הזה ייגמר. בעיקרון, אין יותר הכנות לקראת השבוע הבא, הטיפול הכימותרפי הראשון שלי. קראתי על התרופות הכימיות שיכניסו לי בעירוי, על תופעות הלוואי הנלוות. אני מקווה שהתרופות לא יכרסמו בי. מילא, השיער, שינשור, לא נורא. בסך הכל שיער. אבל התופעות האחרות - העייפות, למשל. ואני כבר כל כך עייפה, מההורמונים, מהנסיעות הלוך ושוב, כמה רופאים ורופאות, אחיות, מזכירות רפואיות, מעבדות ומכוני בדיקות כבר ראיתי בחודשים האחרונים. שני ניתוחים בתוך חודש, וכל הזמן הזה - מרגישה הכי לבד שרק אפשר.

 

הבדידות הזו לא פשוטה. לפעמים אני מתאפקת חזק חזק באוטובוס בדרך הביתה, רק לא לפרוץ בבכי. ההורמונים השתוללו לי בגוף. ובעבודה, לפעמים, העיניים מתמלאות דמעות, בלי שליטה, בלי סיבה. או בתור לרופאה או למזכירה הרפואית בשביל אישור של איזו תרופה - בכי שקט. דמעות, דמעות. אני עייפה, אבל לא מותשת. אני דווקא ישנה היטב בלילות. נרדמת מוקדם, מתעוררת מוקדם. כבר חודשיים שיש לי יקיצות טבעיות - מוזרות משהו - עוד לפני 6 בבוקר. לפעמים אני מתעוררת כבר לפני חמש.

 

ושום דבר אחר עכשיו לא מעניין אותי, אין לי מקום לדברים אחרים. זה רק אני והסיפור הסרטני שלי, והטיפולים שתיכף יגיעו. וכל הזמן הזה, לבד לבד לבד. זר לא יבין. התפרצויות בכי בבית. בהייה בטלוויזיה. אין לי סבלנות לכלום. אני קוראת מיילים של אקטיביסטיים, על מה שקורה עם המורים והסטודנטים, מתארגנים לשביתה ארוכה במערכת החינוך (אני בעד). אני עונה יפה, שעכשיו, עקב נסיבות רפואיות וכו' וגו' , נבצר ממני לקחת חלק בהתארגנויות השונות. שלום ותודה. להתראות עוד כמה חודשים טובים. יש לי גם הקרנות מתישות לעבור לאחר הכימותרפיה.

 

מחר אני אהיה כאילו אמא. לא מדובר בממש תינוקות. כולה כמה תאים שיתחלקו ויוקפאו. נשמה לא תספיק להתגלגל לתוכם (ביררתי, ברור שביררתי). האחריות הזו שאני כבר חשה בה, מרגשת אותי. אני מדמיינת איך הם ייראו, אם בכלל אשתמש בהם. אילו גנים יהיו רצסיסיביים ואילו גנים יהיו דומיננטיים. כמה ביציות ייקלטו בכלל. כמה עוברים יקפיאו לי, איך אני ארגיש לאחר התהליך הפולשני הזה. האם אבכה מחר כשאתעורר מההרדמה. כי הנה, עוד שלב ייגמר מחר, השלב האחרון לפני הטיפול ראשון.

 

 

 

(תודה על התגובות בפוסטים הקודמים)

 

נכתב על ידי , 8/10/2007 19:53   בקטגוריות יומן מחלה, תמיד אישה  
22 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הגר ב-12/10/2007 18:50
 





108,774
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשתו של אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשתו של ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)