לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

יוצאת מארון הקודש


הבלוג של אשתו של אלוהים: על פמיניזם, אקטיביזם, סוציאליזם, זכויות אדם וחווה, פוליטיקה, חברה, תרבות, חינוך, תיקון ושינוי חברתי
כינוי: 

בת: 48





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    נובמבר 2005    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
27282930   

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
11/2005

ווקס און, ווקס אוף


 

בתחרות "הטוקבק הכי מטומטם שנכתב באינטרנט" ע"ש דנית^הפ33ה!1!, זוכה השבוע טוקבק מס' 8

 

נכתב על ידי , 26/11/2005 23:21   בקטגוריות In The Little  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Lady J ב-27/11/2005 12:10
 



איזה קטעים היו בכיכר רבין


 

אז נכון שעברו כבר חמישה ימים מאז הטקס בכיכר. אבל אני חייבת להחזיר כמה חובות של רשמים. כי בלי זה, בשביל מה אני כאן בעצם?

 

  • ילדי הנרות כבר לא פה. אז הם היו בני 12-18. הלומים והמומים. קשה לי לתאר שהם הבינו בכלל מהן ההשלכות של רצח פוליטי. רצח של ראש ממשלה. כמה מעשה שטני הוא, איזו דריסה של דמוקרטיה היא לרצוח את זה שעומד בראש סדר היום הפוליטי, מדיני וחברתי, רק בגלל שקבוצה מסויימת לא מסכימה עם דרכו. ילדי הנרות סיימו כבר צבא, ועכשיו הם בהודו, או בדרום אמריקה. חלקם מטיילים, כי ככה זה בגיל הזה. חלקם פשוט עזבו. היגרו. קנו כרטיס לכיוון אחד בתקווה שבאמריקה או באירופה, באוסטרליה או בניו זילנד יהיה יותר קל ופשוט.
  • כששיחזרו את "שיר לשלום", לא יכולתי שלא לחשוש לרגע, שישחזרו שם עוד רצח. חששתי שזה ייגמר רע, שוב. מירי אלוני הייתה - כמה עצוב להגיד - עוף מוזר, עם הטריינינג שלבשה והרעש שהגרון שלה הנפיק. קראתי איזו רשימה קטנטנה של רונה קופרבוים בידיעות לפני כמה שבועות, על הופעות הרחוב שלה באלנבי פינת נחלת בנימין. התעצבתי שזה מה שקורה איתה בימים אלה.
  • האף של קלינטון היה אדום, כאילו רגע לפני שעלה לבמה, הוא הוריד כמה דרינקים בשביל המצברוח. כן, היה קר בכיכר. נובמבר וזה, ועדיין, הוא היחיד שהסתובב שם עם אף אדום ועניבה צהובה ולא מחמיאה במיוחד.
  • דליה איציק הגישה גירסה אישית ל"הפלישה ממאדים". אני לא יודעת מה קרה לפרצוף שלה בשנים האחרונות, אבל זה לא משהו טוב. אולי היא מתחה איזה שריר, או עברה איזה טיפול לא מוצלח של איפור קבוע. בכל אופן, התוצאה לא מרנינה במיוחד.
  • הכי הפתיע אותי, שאלה שעמדו על הבמה ושרו את "שיר לשלום", נזקקו - גם עשר שנים אחרי - לדפים עליהם מודפסות מילות השיר. רבאק, היו להם עשר שנים לשנן.
  • בסך הכל, הפסטירבין השנתי עבר בשקט, למעט התפרעויות אלימות ומכוערות בפורומים (האמת שלא יצאתי כל כך מהבית לאחרונה. הבריאות קצת התרופפה). הניכוס של רבין לשמאל עשה רק רע לשמאל. השמאל נרצח יחד עם רבין. אני לא בטוחה כמה פרץ הוא יורש ראוי, מאחר ולי באופן אישי יש בטן מלאה על התנהלותו הפוליטית בשנים האחרונות. אבל מה שבטוח הוא שבתור אלטרנטיבה לביביהו ולשרון - אני אבחר בו. אם הוא לא ייבחר לראש ממשלה, גם אותו יעיפו מהר מאוד מהמפלגה, כפי שעשו למצנע בזמנו. אבל יש לי הרגשה שהוא ייבחר. וטוב שעושים בחירות כבר עכשיו, כדי לבזבז כמה שפחות כסף על מערכת הבחירות שתיכף תטנף את כל המדינה בפלריגים מתנופפים בצמתים, תעמולות בחירות מכוערות ומזהמות את הנפש וכלכלת בחירות שתגזול עוד משאבים מקופת המדינה.
  • חבר, אתה חסר.
נכתב על ידי , 17/11/2005 16:49   בקטגוריות דת ומדינה  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של עמוס, נביא זעם מינורי ב-29/12/2005 18:50
 



על הברזלים


 

בכתבה בויינט, התראיין בני רום, דובר מע"צ, ואמר כי "גונבים ברזל בכל הארץ בגלל, ככל הנראה, האולימפיאדה בבייג'ין. בסין יש ביקוש ענק לברזל, לריתוך, שמשתמשים בזה לקונסטרוקציות לאולמפיאידה כנראה. כתוצאה מכך התגברו גניבות הברזל, שלטים, תמרורים וחלקי רמזורים. מגפת הגניבות גדלה בשנה הנוכחית למימדים בלתי נסבלים".

 

ואני אומרת, וואלה, איך לא חשבנו על זה קודם. זה בגלל האולימפיאדה בבייג'ין! אין לי מושג כמה זה נכוןשזה קשור לאולימפיאדה, אבל אולי הגיע הזמן באמת לבדוק את העניין הזה של גנבי המתכות. אי אפשר לנסוע בבטחה בכבישים כי עוקרים מעקי בטיחות, או בגלל גניבה של מכסי ביוב. פה אצלנו, ליד הבית, עקרו עמודי תמרורים ורמזורים, השחיתו אנדרטאות בכמה מקומות בארץ וזה נורא בעיניי.

 

מעבר לעבירה הפלילית הברורה, כשמדובר בעקירת אנדרטאות הנצחה, זה עוד יותר מכוער, שפל ומגעיל.

 

 

 

(הייתה לי חופשה ארוכה מהבלוג. המחשב קרס וחיכיתי המון זמן למחשב חדש, כי אדושם לא הסכים לעשות לי הנחות ולתת לי לעבוד על הלפטופ שלו בגלל עומס בתקופת החגים שהסתיימו סוף כל סוף. עכשיו יש מחשב דנדש, והשמחה רבה. אפילו יותר ממה שהתרחש בבית השואבה לפני כמה וכמה שנים טובות. וכן, גם התגעגעתי. חוזרים לשגרה. יאללה, להסתער)

 

נכתב על ידי , 17/11/2005 16:28   בקטגוריות דת ומדינה  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של אולריך ב-19/11/2005 15:36
 





108,776
הבלוג משוייך לקטגוריות: אקטואליה ופוליטיקה , משפחתי וחיות אחרות , דת
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאשתו של אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אשתו של ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)