לכבוד יום האישה הבינלאומי - קיבלתי במייל ואני חושבת שזה חשוב להעביר הלאה.
בעיסוק התקשורתי בפרשת מפקד חיל הים אנו מבקשים לחדד כי לא מדובר במועדון חשפנות אלא בבית בושת
מועדוני החשפנות בארץ, הם שם כיסוי למקומות שהם בתי בושת לכל דבר. הריקוד בעירום הוא רק לשם בחירת האישה שתבצע "לאפ דנסינג" בו היא יושבת על רגליו של הלקוח פנים אל פנים ומתחככת באיבר מינו, כאשר הוא רשאי לגעת בה בכל גופה, היכן שהוא רוצה, פרט להחדרת אצבעות. על הריקוד הזה הן מקבלות 20 ש"ח וכדי לצאת ממשמרת עם ה"כסף הגדול" הנשים (לרוב צעירות מאוד) מבצעות את הריקוד הזה על עשרות גברים. ה"לאפ דנסינג" הוא רק ה"חימום" ובתאים שנמצאים במועדון מתבצע מין אוראלי ובמקומות רבים גם אקטים מלאים. במועדונים מסוימים הנשים מבצעות מופעים, בתוך אקווריום, מופעי לסביות, אורגיות ולרוב עם החתן ה"חוגג" את מסיבת הרווקים.
פרופיל הנשים, ודרך כניסתן למועדוני החשפנות, היא אותה הדרך בהן נשים נשאבות לזנות. כדי לבצע את הריקוד הן נדרשות להתנתק ולהפעיל את מנגנון הדיסוציאציה הגובה מהן מחיר נפשי קשה ביותר. מועדוני החשפנות הם פעמים רבות השער ממנו נכנסות הנשים לעולם הזנות. במועדונים מתקיים סוג של סחר - הגיעו אלינו עדויות על פיקדון של 7000 ש"ח שהן צריכות להשאיר תמורת עבודה של חצי שנה במקום, ואם הצעירה בוחרת לעזוב, היא לא מקבלת את הכסף. אם לאחר חצי שנה היא עוברת למקום אחר, גם כן לא תקבל את הכסף. הן נקנסות עבור כל דבר קטן: לא חייכה מספיק, איחור למשמרת וכדומה. חלקן ידוע לנו שישנות במועדון.
מועדון הבורסה למשל, מזמין את צה"ל לערוך במועדון מסיבות גיוס, שיחרור, סוף מסלול וכדומה. ידוע שתלמידים בסוף שמינית חוגגים שם את סוף הלימודים וכמובן מסיבות רווקים.
בתי בושת אלו עובדים ברישיון עסק מלא של העיריות (עיריית ת"א, עיריית ר"ג, עיריית חיפה) וברישיון עסק משטרתי.
עידית הראל שמש
דוברת וס. יו"ר מכון תודעה -
למען נפגעי ונפגעות תעשיית המין
http://www.macom.org.il/todaa-home.asp
-
שווה לבקר בלינק.
שבוע טוב.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
