ב-2003 הייתי חברה במפלגת העבודה, אך כשהעבודה לא עזבה את הקואליציה בזמנו על רקע הגזרות הכלכליות הרות האסון של סילבן, התקשרתי וביטלתי במחאה את חברותי במפלגה שפעם החשבתי למפלגה ראויה. המזכירה שענתה לי באותו שית טלפון אמרה שדווקא עכשיו חשוב להיות חברה במפלגה, להשמיע קול וכו', אבל אני הייתי בשלי.
2003 עברה, הגיעו הבחירות של 2006, היתה תקווה חדשה באוויר, שהנה, עכשיו יש סיבה טובה להצביע למפלגת העבודה. יש את שלי יחימוביץ' ועמי איילון, יש את יולי תמיר (שבסופו של דבר הצבעתי רק כדי לחזק את הסיכוי שהיא תהיה שרת החינוך - ואכן, כך היה). ויש גם את עמיר פרץ, עליו לא חסכתי ביקורת אישית, הצבעתי למרות היותו יו"ר המפלגה, ולא בגללו. מפלגה זה לא רק איש אחד. יש עוד כמה וכמה שעומדים/ות לצדדיו.
החודשיים האחרונים הביאו אותי להבנה, שהתפקדות למפלגה היא עניין חשוב. התבאסתי לגלות שתמי מולד-חיו לא קיבלה מספיק קולות כדי להיכנס לרשימה הריאלית, וחשבתי שאם אני רוצה שאנשים רציניים מהשטח - שבאמת מכירים את העשייה היומיומית והסיזיפית בכל התחום החברת - ייבחרו, מן הראוי שאצטרף למפלגה, בעלות סימלית של 90 שקלים בשנה (לפני שלוש שנים זה עלה 70 שקלים, אגב), ובפריימריס הבאים אצביע בעבור אלה שאני מאמינה בה/ןם ויודעת איפה נמצא הלב שלהן/ם (שמאל חברתי, סוציאליזם, מדיניות רווחה).
אחרי שישבתי על המדוכה תקופה ארוכה, המאמר של ::עינת וילף:: בוויינט בא לי בתזמון ממש טוב. טופס התפקדות לא תמצאו אונליין, אבל טלפונים יש, ולמכביר. אז התקשרתי: 03/6899411. הם לא שולחים טופס בדואר האלקטרוני, כי אם רק בדואר רגיל או באמצעות פקס. עוד כמה ימים הטופס יגיע אליי הביתה, אמלא אותו ואשלח. ואז הקול הקטן שלי יתחיל להשפיע.
אתן/ם מוזמנות/ים להצטרף.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
