מוזר לעדכן בבלוג שוב פעם בשבוע.
אבל כבר אין לי עם מי לדבר מסביב...כשכולם בשגעת הזו של השבעה.
אני צריכה לפרוק.
השבעה אצלינו בבית...
מסתבר...עוד מנהג שלא ידעתי
שלאבלים(הילדים והאחים וההורים) אסור להגיש או לארח את מי שבא לנחם
לכן, כל מי שבדרגת קרבה שניה למת יכול וצריך לארח.
מה שאומר שנהייתי....מלצרית בבית שלי
כולם באים לנחם, ואני צריכה להגיש ולהכין שתייה חמה ולפנות ולסדר ולנקות ולבשל.
והכל אני לבד.
אחותי תקועה בתחת של עצמה
בת דודה שלי..."חורשת לפסיכומטרי"=שקועה בפייסבוק המחורבן שלהם
וכל השאר..אני יכולה להמשיך לחלום שהם יעזרו לי.
נשארתי לבד בסירה.
לא ישנה, לא אוכלת, לא חושבת, לא יושבת.
נמאס.
הנה, מישהו אחד סובל בשבעה הזו, וזה לא מי שאמור לסבול.
כי כולם פה מתנהגים כאילו זו חגיגת המימונה.
בא לי לשבות.
שמישהו יעזור לי....
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: