פתאום, יום אחד אתה מבין מי החברים שלך
ואתה מתכחש
אתה לא רוצה לחשוב שכל מי שהסתובבת איתו עד היום הוא סתם חרא.
כי אתה אומר..
"וואלה...לא יכול להיות שבזבזתי את כל הזמן שלי בקקה."
אבל זה נכון
ממש נכון.
ואז אתה מבין מי החברים שלך.
שאפילו שאתה מכיר אותם הרבה פחות זמן, הם מפתיעים אותך בקטע היסטרי.
ואז אתה מגלה...שברגעים הקשים...גם המשפחה שלך כבר לא ממש שם בשבילך.
ואתה אוכל כאפה רצינית.
ואתה אומר שזה באמת לא הגיוני.
ואיך אתה אמור להתנהג כשזה מה שהמשפחה שלך עושה לך.
להחזיר להם...?
לאכול את הכאפה ולסתום...?
לוותר על עצמך בשביל המשפחה שלך?
מה אני עושה פה לעזאזל?!
סעמק בא לי להתנדף מפה.