כמה מדהים אתה יכול להיות?
ואיכשהו כשהכל רגוע וטוב אני הורסת ומרחיקה?
אני משתנה בלי לשים לב, אני כבר לא ממש מכירה את עצמי, אני לא יודעת עד כמה אני אוהבת את עצמי?
אבל אני יודעת שהוא אוהב את מי שאני, ובעיקרון גם אני אוהבת את מי שהוא, אבל אני מרגישה שהוא מתבייש...
ונמאס לי להסתתר, ונמאס לי להיות בשבילו מישהי שאני לא...
כי אני לא ביישנית, ואני לא ילדה טובה ירושלים, הייתי מופרעת ורעה ואני אשאר כזו לנצח.
בעיקר כי אני בוחרת להשאר כזו.
השאלה היא איך אני יכולה להשאר מופרעת ורעה כשאני אוהבת אותו
והוא כזה ילד טוב?
כנראה שהלביאה לא מעולפת, היא רק משחקת.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: