היינו על החוף
רק אני, לולי, שוקי ויהב.
שותים
מעשנים נרגילה.
חוף משלנו
הדלקתי מדורה, ניגנתי הרבה....
החושך, המים החמים.
האווירה.
היה מצחיק
העירום כבר לא מיני...מזמן...
מבחינתי הוא אף פעם לא היה.....
יצאתי מהמים החמים, ערומה, לתוך הרוח של החוף.
ראיתי איך שוקי ויהב הסתכלו, ראיתי איך אליה צחקה...
ראיתי איך אני צחקתי.
כמו נשמה שמרחפת מעל, ראיתי הכל מהצד.
ונהניתי כ"כ
חופשיה כ"כ
רחוקה כל כך מכל הצרות האלה...
עם שני גברים בני 35 שאין לי איתם שום דבר ועם עוד חברה כ"כ טובה....
הזריחה התחילה להאיר
שוב יצאתי מהמים, הפעם הם כבר ראו הכל, בושה כבר לא תיהיה שם.
השמים כ"כ בהירים...האירו עליי, הרגשתי כאילו נולדתי מחדש..
כאילו שזה מה שחיכיתי לו כ"כ הרבה זמן...
הרוח נהייתה חמימה, השיער שלי מלטף, כולי מלאה בחול...מתה מרעב, וכבר לא שיכורה מהאלכוהול והנרגילה.
שיכורה רק מתחושת החופש העזה שבערה בי פתאום, שמלאה אותי, מלאה אותי בתשוקה, באהבה, בחיוך.
שם על החוף, הרגשתי חופש, הרגשתי נקיה, אפילו עם כל הלכלוך והג'יפה...הרגשתי שוב עצמי.
לשוקי יש ג'יפ פתוח, אני ולולי קפצנו אחורה, הרוח החזקה, הצחוק, המוזיקה, הכביש הריק, הנופים והשמים שמתחילים להאיר, עשו לי טוב.
הרגשתי כמו בסרטים, אף אחד לא מחפש אותי, אין לי חובות, אף אחד לא יודע איפה אני ועם מי...רק אני וההוא שם בשמים....
שם בחוף, הגוף שלי לעצמי ולעיניים שלהם בלבד...המחשבות שלי לעצמי ולהוא שם למעלה.
החופש שלי.
שלי.
אוניברסלי.
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי: