באתי לכתוב פוסט...
מרגש כזה
להוציא את כל המיץ
אולי אפילו אחרי כמה חודשים להצליח לכתוב שירים שוב
סיפורים
אבל יש לי מחסום יצירה
לא יודעת למה
מה קורה פה
אני לא מצליחה לכתוב כלום!!
כוסאמאמאמאמאמאמאמאמאמאמאממקקקקקקקקק!!!!!
כרגע אני מרגישה שהעולם שלי קצת עמוס מדי...
נההה.
אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי
המילים לא מסתדרות לי בפה
כאילו אני לא מצליחה לדבר נכון...
נננננננננננננננננננננננננטטטטטטטטטטטטטטטעעעעעעעעעעעעע
קוראים לי נטע דרזנר
אני בת 18 כמעט וחצי.
משעריי תקווה
מתנחלת.
כן כוסאמא שלכם- אני מתנחלת- למישהו יש בעיה עם זה?
אני הולכת להיות לוחמת בעזרת השם.
אני עובדת כבר שנה וחצי באותו מקום- אני מטפלת בילדים, אמא בחצי משרה...כל יום, כל היום ונהנית מכל רגע
אני חניכה ב"אחריי" כבר שנה שלישית...כי יש לי זמן עד הגיוס להמשיך להתאמן.
אני מטאליסטית.
אני דיכאונית.
אני רוסיה, אוקראינית והלנדית עם עיניים כחולות ושיער בלונדיני
הייתי בנאדם מאוד ייצרי ומיני. היום?- בקושי.
אני עצבנית עם פיוזים בשמיים, אני יודעת שזה לא בריא..
יש לי נטייה לאלכוהוליזם...
אני אמא פולנייה...תמיד דואגת לכולם
אני יודעת שאני נשמעת קצת משוגעת...ואולי אני באמת כזו..אבל זו מי שאני.
יש לי נטייה לדבר אנגלית כל הזמן, אני גם חושבת באנגלית והרבה חברים שלי הם אמריקאים, בריטים ואוסטרלים....
חשוב לי להגיד את זה כי...הם מעצבים אותי ואת האישיות שלי
זו מי שאני
היו לי רומנים.
היו לי חברים.
היו לי סטוצים
והיו לי יזיזים
נמאס לי מהכל.
ניסיתי להתאבד.
ניסיתי לחיות כמו שצריך
ניסיתי להשתנות
אבל השינוי הגיע דווקא כשלא רציתי.
ונמאס לי.
נמאס לי מהכל.
סביר להניח שכל זה לא ממש יעניין אתכם..
אבל היה לי חשוב להגיד את זה לעולם בתור מישהי שכותבת.
אני נטע דרזנר.
אני ימנית, אני דתל"שית, אני בת 18 כמעט וחצי ואני הולכת להיות לוחמת בצבא ההגנה לישראל.
ואני אעשה שינוי בעולם יום אחד...כי אני פשוט כזו.