הרבה זמן לא כתבתי.. לא מצאתי בעצמי את הכוחות..
כ"כ הרבה בדידות וצער עברו עלי בימים האחרונים..
התמוטטות באוניברסיטה, חרדות, ו.. יש לי סכרת???
הסימפטומים מגלים שכן.. זה בבדיקות עכשיו- זה לא מעניין אף אחד בעולם,
חשבתי שזה יעניין אותך- כן, אתה.. שאני חושבת עלייך כל הימים וכל הלילות חסרי השינה...
רק רציתי לשתף אותך בצער שלי, אם אתה בכלל זוכר אותי..
אני אשמה בכל.. אשמה בכל.. אני יודעת את זה, אבל חשוב לי שתבין
למה עשיתי את הצעד הזה... ידעתי מה הולך להיות, לא רציתי שתסבול,
החרדות הרגו אותי.. מוטטו אותי.. ראיתי את המוות בעיניים והנה אני
כבר הופכת להיות פסולת חיתון..רציתי לומר לך.. שאני כ"כ זקוקה לך עכשיו, דווקא עכשיו..
אני לא ראויה, אין לי את הזכות לבקש, אתה טוב מכדי להיות אמיתי..
המצאתי כל מיני תירוצים רק כדי לא לספר את האמת,
אני לא רוצה למות בהרגשה שמעולם לא הייתי נאהבת..
אין לי ג"כ את הזכות להיות שלך למרות שאני עדיין מאוד מאוד רוצה..
אתה לא רוצה לראות אותי, לא רוצה לשמוע ממני- זכותך.. אלה החיים שלך..
רק רציתי שתדע כמה אתה חסר לי.. כמה כואב לי שאני לא איתך..
אבל זה מגיע לי, ועכשיו אני לא יכולה להעביר את הגלגל לאחור... כי אתה כבר לא רוצה אותי,
שיהיו לך החיים הכי מדהימים בעולם.. כשאגיע למעלה אתפלל עלייך ליד כיסא הכבוד- מבטיחה..
זכתה מי שתחלוק איתה את חייך.. אני מקנאה בה..
שבוע טוב,
אוהבת עדיין,
אני.