"לא"
"מדוע זה מגיע לי"
"מעשיתי שזה מה שקורה"
"מה?!?!"
"לא שוב!"
תגובתי ותגובת חברי על ההודעה המחפירה שהגיע אלינו מפי
הסופגניה שקוראת לעצמה "אלי" אשר ניגש אלינו
ביום בהיר וחביב.
טוב האמת שהיה יום רביעי מאוד קר וכודר! והוא היה נראה כמו קוקוס
ולא כמו סופגניה טעימה. אך אבוי. איזו היא ההודע בפיו. אשר יום רביעי אצתרך להתיצב בשעה 7
עם הורי התמימים. שמעולם לא שמעו על הפרעותי ועל כישלונותי. והוא יהיה צריך להטיח להם הכל בפניהם.
הו נורא הוא הדבר. אך גם דבר טוב חבוא שם בפנים.
בדיוק כמו בתיבה של האצילה "פנדורה". ביום רביעי אוכל לפגוש בערב את חברי, לתרום לקופת כיתה על ידי קניית כוס קלה של משקה מוגז בצבע קרמל כהה וביקור קליל בשירותים של בצפר בעודם נקיים.
מדוע ניגזר עלי לבוא למקום שמפחיד אותי עד מאוד באור יום, ועוד לבוא אליו כאשר אני צריך להזחול בדרך בסמטאות חשוכות?!
טוב למעשה הקוקוס המצוי רב הזיפים הואיל בטובו לרכך מעט את הגזרה בפני הורי. והחליט לאמר העיקר את המיקצועות הטובים. והיה נחמד לפגוש את חברי לשכבה וחברי בכלל.
ואת הוריהם הגוצים.
טוב עלי לסיים וללכת. אנשים אל תאכלו 4 משולשי פיצה בשרשרת!
היו שלום ותודה על הדגים
בלונדי.