דרך המלך...
טוב לא דרך ולא מלך...
תעלת ביוב ועשן מכוניות. ליוו אותי בנאמנות ללא הפסקה
למשך שעתיים מייסרות של מחשבות טיפשות ושאר ירקות (או וופלים)
היום בשעה 1:45 צלצל הצלצול הגואל. ואני דהרתי לעבר היציאה מבצפר.
נפרדתי בחיבוק מהילה ומאיה, לחיצת היד המסורתית עם לפידוס ואלכס, והולכים לגשר.
בדרך הקשבתי ל stratovarius-destiny
שאורכו כ 10 דקות קדושות לחלוטין!
לטרמפיאדה הגעתי לאחר 2 דקות ועל טרמפ עליתי לאחר כ10.
לירושלים הגעתי, את רגלי הכנתי, ולדרך יצאתי.
אל בניין כלל! הכרזתי לי בליבי בעודי צועד בגאווה.
הגעתי לבניין השוכן ליד כיכר דודקא (איזה שם...)
וישר החל החיפוש הקצר שערך כ דקה או שניים לחנות "אפקט" בה אקנה ציוד חדש לגיטרה.
הגעתי...מקום עמוס ביותר! קניתי, שילמתי, יצאתי.
בדרך חזרה אל התחנה המרכזית, כשאני צועד לי בתומי במדרכוב המהולל, אני שומע צלילים נהדרים של חסרי
גרוש כשרוניים, ובינייהם נגן מדהים בעל חצוצרה מהודרת שתרך וניגן לנו את "titanic".
כה אהבתי את נגינתו שמייד החלטתי: "טרומה!" אל כיסי הכנסתי את ידי הימנית ואז השמאלית ושוב הימנית הוצאתי חופן מטבעות של 10 אגורות שמנו בערך כשניים או שלושה שקלים.
שלשלתי לתוך הקופה לידו והמשכתי לי קדימה.
בדרך עצרתי לי בגן סאקר, ישבתי, בהיתי, ועוד קצת ישבתי.
לבסוף המשכתי הלאה לכיוון תחנת האוטובוס.
הגעתי לתחנה, ושוב נכנסה יד ימין לכיסי ושוב יד שמאל ושוב יד ימין (לא אין אני עושה ביד...)
וקלטתי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
הם לא שם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!10!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!שקלים!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!לדרך!!!!!!!!!!!!!!!!חזרה!!!!!!!!!!!!1
נעלמו כאילו לא היו שם!
טוב...מה עושים (עושים קסמים) הולכים ברגל...ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל...
ולבסוף מגיעים למוצא ואז...ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגלועוד ברגל ועוד ברגל
ואז מבשרת...ושוב: ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל ועוד ברגל...
ואז קריית ענבים... ואז......טרמפ!
הביתה! אוכל! מקלחת! טלוויזיה! דיברו עם אהבת חיי...שאת שמה לא נציין. נציין רק שאין היא יודעת על כך ושאין מכירה היא אותי כמעט....(:( )...היא מנבית ספרי הידוע אך לא מכירה היא אותי כמעט....
אז זהו הלכתי שעתיים באבק פיח ותעלות ניקוז של ירושלים... עשיתי זאת. מירושלים עד קריית ענבים. 15 קילומטרים של
יאוש וחוסר אונות...
מחר תעודות...נפקסס הביתה ונחזור שבוע הבא כשההורים ירגעו.
אהה.
בלונדי ביי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
