לפני כמה ערבים, אני יושב במטבח וצופה עליך בחדר השינה. אתה מסתכל בריכוז על הכניסה לחדר, וזז צעד שמאלה וצעד ימינה.
אני ממשיך להסתכל ואתה ממשיך; מבט מרוכז וצעד לכל צד. הסקרנות גוברת עלי ואני הולך לחדר. אתה עומד עם הגב למנורת הלילה, ובוחן בעניין את הצל שלך.
זה רובי! אני אומר. 'רובי' אתה חוזר אחרי בחצי שאלה. אתה מזיז את היד ומסתכל על הצל שלה. 'רובי' אתה אומר שוב בבטחה - ומחייך...