אני לתומי חשבתי שהשיבושים הם סטאטיים. אתה אומר מילה משובשת במקצת, ולאחר כמה זמן תתקן אותה למילה הרגילה (למגינת ליבי, יש לציין).
אבל לא:
דייסה הייתה 'אַייזה' בהתחלה, ולפתע הפכה ל'דּיידָה'. שבועיים נוספים, ועכשיו זו פשוט דייסה.
אורז התחיל כ'אוֹזִי', כאילו הוא מאוסטרליה והפך ל'אֶז' (או שמא עז?). שלשום, משום מה, הוא נקרא 'בַּה'.
עוגייה הייתה דּודִי ע"ש cookie ושם העצם הזה מכיל גם וופלים וכמעט כל דבר מתוק. העוגייות שאבא עושה, לעומת זאת, זכו לשם מיוחד: 'דַאוּ', כמו הדאו ג'ונס. עכשיו, כל דברי המאפה הם דאו.
אחד היפים ביותר הוא 'אַיי'. התחיל מהשם לתוסף הברזל (iron) ועבר לכל התרופות והבקבוקונים הקטנים. גם אנחנו, כמובן, התחלנו לקרוא לתרופות איי. אחרי כמה שבועות ואחרי שלמדת את חלקי הפנים, פתאום כל ה'אַיי' הפכו לעין...
-&-
עוד דברים שאתה עושה: לרוב אתה אוהב לסדר; לזרוק את כל הספרים מהמדף ואח"כ לשים אותם, להניח את כל הצבעים בקופסה אחד ליד השני, לאסוף את כל הצימוקים שנפלו לתוך הקופסא. סביר שכמו העיניים הכחולות והשער הבהיר, גם זה גן רצסיבי שדילג על דור ההורים שלך.
ביום שבת אצל אלכס פיזרת את כל הצבעים של אלה, וכשאמא ואלכס קראו לך לעזור לאסוף אמרת 'לא רוצה!' והלכת. מצד שני, אתמול בבוקר אני ניסיתי להמשיך לנמנם אחרי שכבר קמת והתחלת להסתובב (אחרי הכל, 5:15 היא לא שעה הגיונית בעיני) ראיתי אותך לוקח את כל הכביסה שמונחת על סל הכביסה ולידו, פותח את המכסה ובמאמץ על מכניס את כל הכבסים למקום.