עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

שלום לקוראים הספורים שנשארו בסביבה למרות השתיקות המתמשכות

אז כן, אני אתעלם, לא באלגנטיות, אלא בעצב, מכל הדברים שהופכים את הימים במובן הקולקטיבי לטרופים ומסירי שלווה מלב

ובמקום זאת אתעסק בחלקת המלפפונים הקטנה שלי.  כפשוטה. (שנאמר - פוסט אסקפיסטי).

תכירו - גן הירק שלנו -

והימים, ימי ראשית הקיץ, מה שאומר ששעות האור המתארכות והחום בחוץ שעדיין לא כבד מדי, גורמים לנו להעביר את רוב שעות הערנות המשותפות שלנו בחוץ,

במרפסת שלנו וסביבה.

ספרתי לכם כבר (נדמה לי) על הקומפוסט שלנו (בתמונה העליונה משמאל למעלה), ולפני כחודש הצטרפה אליו - גינת ירק, כזו אמיתית שיצרנו בארבע ידינו.

כיום כל הצמחים בה כבר גדולים פי 2 בערך מהתמונות שמופיעות פה, בתמונה העליונה הירקות ובזו שמתחתיה ערוגה קטנה עם פרחי חמניות שכיום כבר גבוהות וחזקות.

יש בה מלפפונים ועגבניות וקישואים וחצילים ובזיליקום ובמייה ומנגולד אולי יצליחו להתפתח למרות שהם גדלים מזרעים ולא משתילים, וגם 2 שתילי במיה (סוג של שעועית) ו2 של פסיפלולה שארבעתם צומחים ומטפסים לאיטם לעבר הגדר. ועדיין לא אכלנו ממנה, אבל יש כבר שני מלפפונים בגודל הנכון ונראה לי שמחר יגיע הרגע המרגש של הקטיפה והאכילה.

מה אני מספרת בזה (חוץ מהשוויץ)?

שכמו שאידיום סיפרה על ריצת הבוקר שהפכה למעין מדיטציה בשבילה כך בשבילה גן הירק, שבניגוד לעציצים הרגילים דורשת תשומת לב יומיומית,

להשקות כל יום, לעשב קצת כשצריך, לראות מה חדש ובמקביל לדאוג גם לקומפוסט כמובן, היום הדבר הראשון כמעט שעשינו, הנסיכה ואני, אחרי שקמנו בבוקר, הוא לצאת עם הדלי הגדול

(שנראה בתמונה למעלה) לקצה הרחוב כדי לאסוף משטיח הפרחים שנשרו מהמכנף הנאה (סוג של עץ) כדי שיהיה לי 'חומר יבש' לקומפוסט (כזה ששמים מעל לקליפות הירקות והפרות).

בתוך מציאות שמעורבבת כהרגלה בחוויות פיזיות ורגשיות מעורבבות ושונות - יש משהו טוב בקביעות הזו ובמגע השוטף עם האדמה, גם באופן מעשי וגם סימלי.

חוץ מזה פעילויות של קיץ זה כיף - בריכה בחצר, טיולים קטנים, בקור גם במעין מדי פעם ובים לעיתים נדירות יותר, להכין לבד קרטיבים ממיץ, בכלל לעזור לבשל ולאפות ולשטוף כלים

וכמובן - היא כבר מספיק גדולה כדי להנות מהתלבשות והתחפשות עם מבחר המטפחות והבדים בבית (תראו איזו מהממת)-

ואופציה אחרת היא להתלבש לגמרי לבד - בתמונה - גופיה שהרגליים הוכנסו בחורים של הידיים, עליה תחתונים, מעליהם חצאית הפוכה פנים אחור ובטןגב ועל הראש סרט שגם הוא הולבש לבד כפי שניתן לראות וכמובן יחפה - ברירת המחדל של הנסיכה הקטנה. משמאל נראית פיסה מהבריכה ומלפנים חלק מגינת העציצים שלנו. (שלב שתיים היה כשהיא נכנסה כפי שהיא לתוך הבריכה, ובעצם תמונה טובה מאלף מילים, אני אוסיף עוד אחת).

חוץ מזה השמחות הקטנות, לראות אותה מגלה את אותם דברים שאני גיליתי בקטנותי - לאיזה פרחים אפשר לשתות את הצוף, קטיפת וכרסום האפונה מתוך תרמילי האפונה הריחנית (שגם אותה זרענו וראינו גדלה) והשבוע כנראה פינת החי שלנו שעד עכשיו כללה את טיקה הכלבה ולא מעט נמלים ועכבישים, תתרחב ותכיל גם קופסת ביצים של תולעי משי שנשתדל ללוות בהצלחה.

 וכמובן היא עצמה שממשיכה להדהים ולרגש - הגדילה, יכולת הביטוי, ההבנה המדהימה, הרגישות והקסם.

ועל דברים אחרים  - בהזדמנות אחרת.