עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

ימים טובים באים / הו צ'י מין

הכל משתנה, גלגל

העולם סובב בלי הרף.

אחרי הגשם, מתבהר.

בניד עפעף

היקום משליך מעליו

את בגדי הבוץ.

לאורך עשרת אלפים קילומטר

הנוף

נמשך והולך

כמו רקמת משי יפה

אור שמש רך.

רוחות קלות. פרחים מחייכים

תלויים בעצים, בין

עלים מתנוצצים,

בבת אחת כל הציפורים שרות.

אנשים וחיות קמים כמו נולדו מחדש.

מה טבעי מזה?

אחרי העצב באה שמחה.

וייטנאמית; מן התרגום האנגלי: אמיר אור

יקיריי, הנה עוד רגע וצלחנו עוד שנה, קצת מרוטים אבל עדיין על הרגליים. מה, לא?

בואו נוולד אליה מחדש ונרשה לה להפתיע אותנו בטובות וברכות

מה טבעי מזה?