|
עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד עלה למעלה עלה כי כח עז לך,
יש לך כנפי רוח, כנפי נשרים אבירים,
אל תכחש בם, פן יכחשו בך.
דרוש אותם ויימצאו לך מיד.
(הרב קוק) |
| 9/2010
אני מבקשת
מתחת לכוכב אחד קטן / ויסלבה שימבורסקה
אני מבקשת סליחה מהמקרה, על שאני מכנה אותו כרח. אני מבקשת את סליחת הכרח, אם בכל-זאת אני טועה. כל ירגז האשר על שאני נוהכת בו כבקנייני. שישכחו לי המתים את התפוגגותם בזכרוני. אני מבקשת סליחה מהזמן על גדש העולם שלא ראיתי בכל הרף-עין. אני מבקשת סליחה מאהבה נושנה על שרואה אני את החדשה כראשונה. סלחנה לי, מלחמות רחוקות, שאני מביאה הביתה פרחים. סלחו, פצעים פתוחים, שאני נדקרת באצבעות. אני מבקשת את מחילת הקוראים ממעמקים על תקליט עם מינואט. אני מבקשת את סליחת הממתינים בתחנות רכבת על שנתי בחמש לפנות בוקר. סלחי לי, תקוה משוסה, שלפעמים אני צוחקת. סלחו לי, מדבריות, על שאינני רצה עם כף מים. ואתה נץ, האחד זה שנים, באותו הכלוב, קפוא במקומך, תמיד נועץ מבט באותה הנקודה, מחל לי, אף אם תהיה מפוחלץ. אני מבקשת סליחה מעץ גדוע בשל ארבע רגלי השולחן. אני מבקשת סליחה משאלות גדולות על תשובות קטנות. אמת, אל תשעי אלי יותר מדי. כובד-ראש, הראני רוחב-לב. שא נא, מסתורין הקיום, שאני פורמת חוטים בגלימתך. אל תאשימי אותי, נשמה, על שאת איתי לעתים רחוקות בלבד. אני מבקשת סליחה מהכל על כי איני יכולה להיות בכל מקום. אני מבקשת סליחה מכולם על שאינני יכולה להיות כל אחד ואחת. אני יודעת שכל עוד אני בחיים, אין דבר המצדיקני, מפני שאני המכשול של עצמי. אל תטור לי, דיבור, שאני לווה מליצות, ואחר-כך עמלה, כדי שתדמינה קלילות.
| |
|