עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

לכבוד הסתיו (וגם מחווה לפיקוס של חבצוש)-

ירוק אפשרי/אסתר אטינגר

אני צומחת עם הצפצפה

שמסגרת חלוני

מחלקת אותה לשניים

מותירה ענפים בחוץ.

אני צומחת עם הצפצפה, בתוכה,

מי צמח מתוך מי.

כעת שתינו בהכנות אחרונות לסתיו

מקפלות עלים

משילות מיותר

צוברות משבים.

אנחנו מצטבעות יום יום

בגוונים עמוקים של אדמה

מתרחקות כמו מזכרון

מכל ירוק אפשרי.

אנחנו אורזות

בצוהב הזה הדהה,

נסגרות בשקט, לקראת מעוף

והגשם, הוי הגשם.

לכבוד חג האסיף (סוכות) -

* / אמיר גלבוע

הדברים הקטנים שאתה מרים ומניח בצד על

גדר, על גזע, על אדן, שלא ידרכו עליהם,

ולעיתים מאמץ אל הלב, מוסיפים לגדול ולעלות

ויום אחד הם חומת מחשך, ענף סבכים, סף צלמוות,

בית כלא ללב. ויום שיחק מזלך הם חומה למחסה,

ענף הפריחה, סף חיים, היכל לדרור הנפש.

הדברים הקטנים אפשר לא לראותם ולהוסיף

ולעבור על פניהם ואפשר לרכון ולהרימם.

הבוחר להרימם כחיל בשדה קרב

ולו מזומנים גם תבוסה וגם נצחון.

על כן כל שנכון נכון במידה שווה

לתבוסה ולנצחון לנכונים לרכון.

ואין הבררה בידי.

ואולי אך לשכמותי. סמוא עין.