הגיעה אלינו לא מזמן חבילה מגרמניה שמקורה בצ'כיה.
בחבילה המעיל של אנדה, אחותה של סבתי. היא השאירה אותו אצל חברתה הטובה כשנשלחה אל הלא ידוע ולא שבה משם. (אושוויץ).
מעיל החורף הטוב שלה - בחוץ צמר, בפנים פרוה.
הכי נוגע ללב שזה מה שבחורה בת עשרים שמה לפקדון במצב כזה - את הבגד הכי טוב שלה.
(זה החזיר לי מאד את הביקור המרגש בכפר שלהן ובבית ובבית הספר. זאת נגיעה במשהו מאד מוחשי,כמעט לגעת ממש,
אני היחידה בבית שממש לבשה אותו על גופי, רציתי לחוש אותה)

אפר ואבק / יעקב גלעד, יהודה פוליקר
יום אביב ריחות לילך
בין חורבות העיר שלך
יום יפה לדוג בנהר
בתוכי הלב נשבר
שם היתה ואינה
ילדותך אישה קטנה
אנשים שאיש לא מכיר
אין אפילו בית שיזכיר
ואם את נוסעת לאן את נוסעת
הנצח הוא רק אפר ואבק
לאן את נוסעת לאן את נוסעת
שנים וכלום עוד לא נמחק.
קחי מעיל יהיה לך קר
כסף כיס, גביש סוכר
אם יהיו קשים הימים
הזכרי בי לפעמים
ואם זה עוד מסע נואש
אל הצריף, אל המגרש
במסילת העיר הישנה
איש לא יחכה בתחנה.
ואם את נוסעת...
מי ימתיק לילותייך
מי יקשיב לביכייך
מי ישמור צעדייך בדרכך.
קחי מעיל יהיה לך קר.
(סליחה על השואתיות בבוקר יום שישי, שתהיה שבת שלום)
מי שמעוניין לשוב למסע שערכתי לשם, זה כאן עם קישורים אחורה