עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

אני לא יודעת עדיין לנקד, אז שיהיה ככה-

וזה קשה / עמוס לויתן

פרידות / עמוס לויתן

דְּבָרִים שֶׁאֲנַחְנוּ נִּפְרָדִים מֵהֵם לְעוֹלָם וּמוֹסִיפִים לִחְיוֹת. אַהֲבָה, לְמָשָׁל.

(הַמָּוֶת הוּא רַק סְכוּם כֹּל הַפְּרִידוֹת הַלָּלוּ, הַחֵלְקִיוֹת).

וּמִי שֶׁנּוֹתֵן עַל כָּךְ דַּעְתּוֹ, יֵשׁ לוֹ הִזְדַּמְּנוּת לְהִתְאַמֵּן בּוֹ בְּחַיָּיו.

שֶׁקַּר כִּי הוּא בָּא עָלֵינוּ פֶּתַע וְאֵינֶנּוּ יוֹדְעִים דָּבָר עָלָיו.

בוקר קצת עצוב מחוסר תקשורת שאני לא ממש יודעת איך לרכך או לשבור או לפרום... בכלל, התרככות זה טוב. זה סוג של קושי שעושה אותי נוקשה. לא רוצה.

* קשור או לא - אם מישהו קורא פה...ממליצה על הספר שירה החדש של סירקה טורקה שאתמול שראיתי שיצא. משוררת פינית שכותבת יפהפה לטעמי.