עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

אתמול, הבוקר שלי התחיל עם -

ממזר שחור ושמו אפריים, החתול הקסום של סיאן -  "ושם בין מרווחי המיאו הנושרים אל בין בדידי העץ הפשוט היא לוחשת לו דברים שאין בהם חושך". (זה משפט טעימה בשביל שתבינו שכדאי לכם לקרוא),

והסתיים בטיול בערב שבו, בזמן שאני מדברת עם אום חתולוביץ' הידועה,

אימץ אותי לליטוף ולקלוק, חתול. שם ברחוב המושבי החשוך.

המשכתי ללכת עם שותפתי להליכה ופתאום אנחנו מבינות שהוא הולך אחרינו, עוד ועוד...

הבנתי שאם אין ברירה, אז אין ברירה,

שאם הזמנתי להיות בלילה "עטופה ואסופה",

קיבלתי בתמורה את הזכות להיות מכורבלת ומגורגרת.

הלילה עבר בשלום, צמוד צמוד אליי במיטה, בדיוק בנקודה הנכונה, שם, בין הכתף לראש...

בבוקר הוצאתי אותו והלכתי לקנות לו אוכל, כשחזרתי הוא עדיין היה שם,

אז כנראה שזה-זה ונדרשת הכרות -

זהו 'קומץ' נעים מאד -

פורטרט -

על המיטה -

בודק את הגינה והנוף (יש מה לבדוק) -

וזומם מזימות -

אחזור להכנות לשבת. באה חברה קרובה ואהובה במיוחד, הזדמנות טובה קצת לסדר ולנקות ולבשל.

אני חושבת שלא סיפרתי פה עדיין איזה עונג אני מתענגת על בישולים למיניהם, נראה לי שבשנתיים האחרונות,

את רוב היצירתיות שלי אני מנתבת לשם

אז עם זו האורחת, יש לנו כבר מסורת של חמין כשהיא מגיעה בחורף.

הכי אני אוהבת טבית - חמין עירקי של אורז ועוף.

אני משדרגת אותו ומחליפה את רסק העגבניות והתיבול המזרחי,

בגזר ודלעת מגורדים ותיבול יותר הודי. (בפעם שעברה, יצא נפלא)

וכמובן שאשתמש בעשבי התיבול שקטפתי בשבת שעברה, מהטרסות פה מסביב -

זעתר וטימין (קורנית), משדרגים כל תבשיל ומרק

ושתהיו בטוחים, שזו עדיין אני פה, אז גם שיר לשבת -

הַשְׁבַּעָה

בּוֹאִי שַׁבָּת שֶׁל שָׁלוֹם

בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יָרֵחַ אָדֹם

עֲלִי מִתְפִלַת אַלְקָבֶץ

בּוֹאִי שַׁבָּת שֶׁל שָׁלוֹם

לִקְרָאתֵנוּ

בּוֹאִי שַׁבָּת שֶׁל שָׁלוֹם

אֵלֵינוּ אֵלֵינוּ

בּוֹאִי

כַּלַת

הַשַּׁבָּת

בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יָרֵחַ כָּזֶה מִלְחַמְתִי

בִּשְׁעַת לְבָנָה שֶׁכָּזֹאת אֵיבָתִית

בְּעַרְבּוֹ שֶׁל יָרֵחַ כָּזֶה

לֹא אַבָּאִי שֶׁכָּזֶה

וְאוֹיְוַאֲבוֹאִי כָּזֶה

בְּהַדְהֵד

קוֹל בּוֹדֵד

עַל אֹדוֹת

זֹאת

אַדְמַת הָאָדָם הַקְּטַנָּה

הַבֵּיתִית

וְשֶׁלָנוּ מְאֹד

כָּזֹאת

שֶׁלָנוּ שֶׁלָנוּ

מְאֹד

אברהם חלפי

שיר נפלא בעיניי.  איכשהו עכשיו כשקראתי אותו שוב, קצת הזכיר לי מה שכתבה האקסית היום. על מה שבין העולם המלחמתי ו"אדמת האדם הביתית".

שבת של שלום של בית ושל אהבה לכולנו ולכולם