עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

 מילים       ילדות       (לא שלם) -

בית ילדים - המטפלת, המורה, ארוחת הבוקר ואחריה תורנויות (פינת האוכל, חדרי המנוחה, הכיתה, התסכול מהנסיונות לשטוף את הרצפה), מנוחת צהריים (לכל אחד המיטה שלה ומעליה מדף עם ספרים שהחלפנו בספרייה שבשבת אני באה ומלקטת כי לי נגמרו כבר כל הספרים), מקלחת לפני שהולכים הביתה (לא אוהבת, לפעמים עושה כאילו, פעם אחת המטפלת תופסת אותי ושולחת אותי שוב, נשארת שם הרבה הרבה זמן - כשאני יוצאת כבר אף אחד לא שם), ארון קיר מחולק לתבות - ובכל אחת מברשת שיער, בימי שישי בבוקר מצחצחים נעליים על המרפסת (בחורף), מכירים כל כך טוב עד שבעצם לא מכירים בכלל - אף אחד לא יודע מי אני, מלכת הכיתה א' , מלכת הכיתה ב',ימי הולדת - בונים כסא מקוביות העץ עם קשוטים ממטפחות שקופות, מביאים עוגה, מביאים אלבום תמונות, באים ההורים, בגדי בוקר, בגדי ערב, בגדי שבת, קבלת שבת - ירדה השבת אל בקעת גנוסר ועוגת שמרים עם שוקולד.

משחק - גומי, חבל, קלאס, תיפ-סו-ני, ביייייי, גוגואים, גולות, תופסת צבעים, תופסת טלויזיה, שני דגלים (והכל לפי עונות כמובן).

חופש - יום בוץ, יום טיול, יום מחנה, לראות ביחד טלויזיה חינוכית בשחור לבן (איים אבודים, בית קטן בערבה), לבקר את סבאסבתא בחיפה או סבתא בנס-ציונה, ביקורים שלהם, עם אמא לתל-אביב, עם אבא לירושלים. 

ארועים - ניו-יורק, חזרה מניו-יורק, שתיקה. (אין כמעט ארועים, הכל מין רצף מתמשך ופתוח)

טבע - דרור, צופית, שחרור, בולבול, נחליאלי, דוכיפת, שלדג, יונה (כמובן), סיקסק, אנפה אפורה, אנפה לבנה, חסידות בנדידה.

חרדל, דרדר, קיפודן, גדילן, חוביזה, ירוקת החמור, כלניות, שומר, מסרק שולמית, תלתן.

שקדים, פרדס, גבעת הסוכר, אחו, כפר, שדות, מעין, גלבוע, עפולה - מסע, תל-אביב - עולם אחר.

בורות מים, מערות, מוזאיקה, התבוננות, התרחבות, בוץ, קוצים, פרחים, ריצה, נפילה, אור בעיניים.

בית - אהבה, ריבים, התפייסויות, ספרים (אבא), עוגת פרג וטיולים (אמא), לבד-ביחד-לבד, פינוק, בראוני ופרציאלה, אסתר עופרים ונורית גלרון, חתולים, ללכת מכות על המיטה של ההורים, להכנס אליהם למיטה בשבת בבוקר.

חתולים - ימי המלכה האם, מנגו האמהית, זולו השמן, מוי הרכה והמתוקית, ג'ורג'ט העצמאית והקצת דחויה

רכות, ליטוף, התבוננות, המלטות, ציוצי הגורים, ההעלמויות, האהבה

אני - משקפיים, דקיקות, רישול, ספרים, טבע, שתיקה, ראש, לב, צחוק, בכי, מופנמת-חשופה.

המשך הסיפור של תמוז בקרוב,

בינתיים אני משתהה  עוד מעט קט בילדות.

אשמח לחוש מהטעמים-צלילים-תמונות-ריחות של הילדות שלכם