עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

חברות נעות במדבר  (צילם: נמרוד)

מעוף

צִפּוֹר אֲנִי:

תְּעוּפָתִי בְּתוֹכִי פְּנִימָה.

(אומברטו אקבל)

אני הגוזל והציפור המלקטת זרדים לבנות את הקן בו תטיל את ביציה

אני זו שגומעת מרחקים ועולמות בנדידתה

אני מצייצת בהתרגשות עם חברותיי על חוטי החשמל

ועומדת, מתבוננת על ענף העץ המבודד

אני ציפור שיר שמחפשת את קולה

אני נשר ודרור ושלדג ויונה

 ואתי הילסום אומרת: "לרגעים אני חשה כמו גוזל שמסתתר לו בכף יד גדולה ומגינה.

אתמול היה לבי כציפור לכודה. עכשיו שוב יצא לחופשי והוא עף וטס לו כרצונו.

השמש זורחת היום".

(השמיים שבתוכי, עמ' 122)