עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

 (ח) רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֵּן לֵוִי בְּשֵׁם רֶ' לֵוִי אָמַר: זֶה שֶׁהוּא בּוֹנֶה צָרִיךְ שֶׁשֶּׂה דְּבָרִים מַיִם וְעָפָר וְעֵצִים וַאֲבָנִים וְקָנִים וּבַרְזֶל וְאִם תֹּאמַר: עָשִׁיר הוּא וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְקָנִים, הֲרֵי הוּא צָרִיךְ לִקְנֵה הַמִּדָּה.

(מדרש רבה בראשית פרשה א פסקה ח)

ככה זה. דברתי על הנקודה הפנימית, כמה שהיא חשובה ליציבות, למקום שלי בתוכי ובעקבותיו למקום שלי בעולם.

והנה אתמול, אחרי שאיזה זמן הזמנתי את זה מהעולם, בלי לעשות דבר אקטיבי בנידון, הוצעה לי דירה אחרת ביישוב לעבור אליה. יותר מרווחת ופתוחה אל העולם - כמו שביקשתי, יפהפיה – כמו שייחלתי, בלי גינה אבל מאד מוארת ויותר קרובה ליער. וקצת יותר יקרה – כי אין מושלם בעולמנו הפגום.

אז כמובן שאני צריכה להחליט מהיום להיום בערך, כי היא מתפנה בסוף החודש הזה, והביקוש פה עצום (ולי יש זכות להחליט ראשונה).

וכמובן שזה ישר טלטל אותי וכל הלילה חלמתי על זה חלומות, בקרתי בה בחלום שוב ושוב, יצרתי לה בחלומי עוד ועוד מרחבי אחסון הוספתי לה מרפסת גדולה ומרווחת, כי כאמור, נראה שזה מה שיש לי צורך בו עכשיו – יותר מרחב.

לא יודעת מה אחליט.

אבל זה המקום המדויק בו אני נמצאת בפתחו של שבוע חדש –

במרחב  המטלטל בין הבית לבית.

עדכון בערב- באתי, ראיתי, התלבטתי, נמסר למישהי אחרת. לא נורא בכלל

והנה גם מצאתי שיר יפה, תודה ליונה וולך, אחותי היונה -

הַבַּיִת עוֹמֵד וּמִסְּבִיבוֹ יֵשׁ עֵצִים

וַאֲנִי לֹא בַּבַּיִת אֲנִי לֹא בִּפְנִים

כָּכָה חָלְפוּ הַרְבֵּה יָמִים וְהִצְטַבְּרוּ לְשָׁנִים

כָּל זֶה וַאֲנִי הִנֵּנוּ לִרְגָעִים מְזֹהִים

אַחַר כָּךְ אֲנַחְנוּ מַרְגִּישִׁים כְּאִלּוּ מוּבָלִים

אֲנַחְנוּ עוֹד נִכָּנֵס לְשָׁם יִהְיֶה לָנוּ נָעִים

אֵיךְ נָתַנּוּ כָּכָה לַעֲשׂוֹת מֵעַצְמֵנוּ עוֹבְרִים

וּבְעֶצֶם אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת אֵלָה שֶׁשָּׁבִים

אֲנַחְנוּ רוֹצִים לִהְיוֹת פֹּה מַמָּשׁ לִהְיוֹת אֲרוּגִים

אֲנַחְנוּ לְכָל זֶה קְרוֹבִים אֲפִלּוּ מִשְׁפַּחְתִּיִּים

הֲרֵי הָיִינוּ אֲדוֹנִים פֹּה לִזְמַנִּים אֲרֻכִּים

אֵיךְ שֶׁלֹּא הָיָה הָלַךְ אָז לִבֵּנוּ אֵי אַחֲרֵי הֲבָלִים

יונה וולך

 ובעניין אחר - אני ממליצה לכם להכנס לקישור של שמרית ברית קדושים,

שהגעתי אליה בזכות באשי - תודה. יש שם שיר מאד יפה שהיא תרגמה.