עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

לקראת שבת - שלושה שירים של משורר אהוב

בִּקְעַת בַּיִת צַיְדָה

וּבְלַיְלָה הָיוּ חַיּוֹת מִתְקָרְבוֹת בַּלָּאט

אֶל הַבְּרִיָּה הַמְּשֻׁנָּה וְהָאֱנוֹשִׁית

שֶׁפָּשְׁטָה אַתְּ צַוָּארָהּ

וְהָיְתָה מְיַלֶּלֶת בְּקוֹל נִחָר וּמְרַתֵּק

זְמִירוֹת עַתִּיקוֹת שֶׁל שַׁבָּת.

______________

מִשְׂגָּב לַדָּךְ

הִדְלַקְתִּי הַנֵּרוֹת

בַּקְבּוּק הַיַּיִן עַל הַשֻּׁלְחָן, מֻנָּח,

גַּם סָלָט הָאֲבוֹקָדוֹ מְתֻבָּל לִימוֹן.

אֲנִי הוֹלֵךְ אַל הַתְּפִלָּה –

נִגּוּנֶיהָ וְקוֹלָהּ

גּוֹזְמִים וְרָדִים בְּשַׁעֲרֵי

          מִשְׂגָּב לַדָּךְ.

אַחַר-כָּךְ הַמַּלְאָכִים, הַזְּמִירוֹת שֶׁלִּי,

הַשֻּׁלְחָן הַנָּמוּךְ

שֶׁל הַיְּשׁוּעָה.

______________

*

שלושתם מעט - יורם ניסינוביץ'

ואני -

שבת שלישית ברציפות לי לסוע למדבר, כל פעם בחברה נעימה אחרת.

בשבועיים הקודמים נסעתי בשבת,

הפעם לוקחת מרחב גדול יותר, נוסעת עם חברים כבר ביום שישי,

וכבר מחכה - להכין שם את האוכל ביחד, לגיטרה שתשלף והנגונים שינגונו ויזומרו, לדיבורים לאור הירח הפוחת - האוסף כוחותיו לקראת ירח פסח.

ליום למחרת - וכל האפשרויות שבו, בין אם להשאר ולנוח או לצאת וללכת וללכת. המדבר פורח. קשה להסביר במילים כמה מרגש זה - מדבר פורח.

ושבוע הבא - בצפון, שוב באדמה שאני קשורה אליה כל כך.

(זה נותן פרופורציה למתח שהרגשתי אתמול כשאבד לי הפלאפון ובו כל מספרי הטלפון שלי והתקשורת שלי עם העולם...אז התקשורת שלי עם העולם לא קשורה במכשיר אלקטרוני, והתקשורת שלי עם האדם - אני מאד מקווה שגם היא לא תלויה בזה. ויש גם חופש  בשחרור מסויים מרשת התלותויות שאנחנו, אני נשענים עליה בחיים. ואולי זה טוב).

שתהיה שבת מבורכת ופתוחה וממלאה לכולנו ולכולם!

_____________________________________________________________________________________

שבתי - מהשבת

בזמן שאני מחכה למים שיתחממו למקלחת...אספר לכם שהשבת הייתה קסומה,

אחרי שישי בבוקר נעים ומחמם לב בתל-אביב, פגשתי את חבריי למסע השבת והם הודיעו שהשתנה כוון -

ונוסעים לצפון.

לא התווכחתי, כל עוד אני עם שק שינה, מזרון ובגד-ים, לא באמת שינה לי.

רוב הנסיעה כבר הייתה בחושך, ואת החלק של הנגונים והגיטרה עשינו תוך כדי נסיעה :-)

ישנו על גדות החצבני, ליד המדורה והתעוררנו לקול הזרימה של הנחל והעגורים הנודדים שבשמיים,

טבלנו טבילת בוקר ונסענו לנחל סער - למורדות החרמון.

באמת שאין לי מילים לתאר את היופי והשפע ששם.

אם המדבר מריח כולו מהרותם, האזור שם מריח מריחה של הקידה השעירה.

הכל מלא מטעים של עצי פרי (דובדבנים, שזיפים, אפרסקים) שפורחים בורוד ולבן.

ובעיקר הנחל עצמו שמפלס דרכו בין אבני בזלת, מלא במים חיים שזורמים, ונקבצים להם בריכות, בריכות, לכל אורכו, עם מפלים קטנים ביניהם ושמש שמחממת ומאירה בדיוק במידה הנכונה, על-מנת שאפשר יהיה להכנס ולטבול, על אף קור המים.

הבריכות עמוקות ויפהפיות וטורקיזיות (אין לי תמונות, כי כאמור, אבד לי הטלפון, אבל יהיו בקרוב).

ועשינו מסלול נעים ושבתי, הליכה - טבילה - הליכ ה- מנוחה בשמש - הליכה - טבילה - אכילה - וכן הלאה, הבנתם את העקרון. כשמדברים על שבת עונג - קשה לי לדמיין משהו יותר מענג מזה. התברכנו בהרבה חסד בשבת הזו.

אני מקווה שהוא ילווה אותנו גם בהמשך השבוע.

שבוע טוב!!!