אזכרה לסבא וסבתא של סבתא בבית הקברות
(ואיתם, מבלי שיהיה צורך לומר זאת במפורש, למשפחתה של סבתא שנספתה בשואה ולסבתא עצמה).
הדוד בחר לא להכנס שוב לבית הקברות והבןדוד וזוסקה נותרו איתו בחוץ.
נותרנו ממינקה ואחי הגדול ואני.
הדלקנו שלושה נרות זכרון, כל אחד מאיתנו נר.
אחי אמר קדיש ("זו בעצם הפעם הראשונה שאני אומר קדיש")
קדיש
יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא
בְּעָלְמָא דִּי בְרָא כִרְעוּתֵהּ
וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ
(וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ
וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ)
בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן
וּבְחַיֵּי דְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל
בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב,
וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ
לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם
וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל
שְׁמֵהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא
לְעֵלָּא מִן כָּל בִּרְכָתָא וְשִׁירָתָא,
תֻּשְׁבְּחָתָא וְנֶחֱמָתָא,
דַּאֲמִירָן בְּעָלְמָא.
וְאִמְרוּ אָמֵן.
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא וְחַיִּים
עָלֵינוּ וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
וְאִמְרוּ אָמֵן.
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו
הוּא יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ
וְעַל כָּל יִשְׂרָאֵל
וְאִמְרוּ אָמֵן.
ובעברית -
יתגדל ויתקדש שמו הגדול
בעולם אשר ברא כרצונו
וימליך מלכותו
ויצמיח גאולתו
ויקרב משיחו
בחייכם ובימיכם
ובחיי כל בית ישראל
במהרה ובזמן קרוב
ואמרו אמן
יהא שמו הגדול מבורך
.לעולם ולעולמי עולמים
יתברך וישתבח
ויתפאר ויתרומם
ויתנשא ויתהדר
ויתעלה ויתהלל
שמו של הקדוש ברוך הוא
למעלה מכל הברכות והשירות
התשבוחות והנחמות
הנאמרות בעולם
.ואמרו אמן
יהא שלום רב מן השמיים
וחיים טובים
עלינו ועל כל ישראל
.ואמרו אמן
עושה שלום במרומיו
הוא יעשה שלום עלינו
ועל כל ישראל
ועל כל יושבי תבל)
ואני הקראתי שני שירים. את השיר הראשון לזכר אלו שנספו מבלי לראות את צאצאיהם גדלים וצומחים,
ורובם נותרו ללא קבר.
אשרי הזורעים ולא יקצורו
אברהם בן-יצחק
אַשְׁרֵי הַזּוֹרְעִים וְלֹא יִקְצֹרוּ
כִּי יַרְחִיקוּ נְדוֹד.
אַשְׁרֵי הַנְּדִיבִים אֲשֶׁר תִּפְאֶרֶת נְעוּרֵיהֶם
הוֹסִיפָה עַל אוֹר הַיָּמִים וּפִזְרוֹנָם
וְהֵם אֶת עֶדְיָם הִתְפָּרָקוּ עַל אֵם הַדְּרָכִים.
אַשְׁרֵי הַגֵּאִים אֲשֶׁר גַּאֲוָתָם עָבְרָה גְּבוּלֵי נַפְשָׁם
וַתְּהִי כְּעַנְוַת הַלֹּבֶן
אַחֲרֵי הֵעָלוֹת הַקֶּשֶׁת בֶּעָנָן.
אַשְׁרֵי הַיּוֹדְעִים אֲשֶׁר יִקְרָא לִבָּם מִמִּדְבָּר
וְעַל שְׂפָתָם תִּפְרַח הַדּוּמִיָּה.
אַשְׁרֵיהֶם כִּי יֵאָסְפוּ אֶל תּוֹךְ לֵב הָעוֹלָם
לוּטֵי אַדֶּרֶת הַשִּׁכְחָה
וְהָיָה חֻקָּם הַתָּמִיד בְּלִי אֹמֶר.
והשיר השני, הוא השיר שסבתא ביקשה לפני מותה שייקרא בהלוויתה. קראתי אותו שם שוב, למענה.
עמדתי בירושלים
זלדה
עָמַדְתִּי
בִּירוּשָׁלַיִם
הַתְּלוּיָה עַל עָנָן,
בְּבֵית-הַקְּבָרוֹת
עִם אֲנָשִׁים בּוֹכִים,
עֵץ עָקֹם.
הָרִים מְטֻשְׁטָשִׁים
וּמִגְדָּל.
הֲלֹא אֵינְכֶם!
דִּבֵּר אֵלֵינוּ
הַמָּוֶת.
הֲלֹא אֵינֵךְ!
הוּא פָּנָה אֵלַי.
עָמַדְתִּי
בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם
הַמְשֻׁבֶּצֶת בְּשֶׁמֶשׁ
הַמְּחַיֶּכֶת כְּמוֹ כַּלָּה
בַּשָּׂדֶה
עַל יַד עֶשֶׂב דַּק וְיָרֹק.
מַדּוּעַ פָּחַדְתְּ מִמֶּנִּי אֶתְמוֹל בְּגֶשֶׁם?
דִּבֵּר אֵלַי הַמָּוֶת.
הֲלֹא אֲנִי אָחִיךְ
הַשָּׁקֵט וְהַגָּדוֹל.
לאחר ההלוויה אחי ואני פענחנו וכתבנו את הכתובות שעל הקברים של סבה וסבתה של סבתא. 
פ"ט
אשה יקרה אשת חיל
(פה יש אליפסה שהייתה בה תמונתה)
מ הענדל עה
אשת ה מנחם ליב
פעלזענבערג
כבה נרה ונקברה
ל' שבט תרס"ז לפ"ק
תנצבה
הוי רעיתי תמתי
על מצבת קברך
נפשי עיף בזכרך
דרוש רחמים לפני כסא המרומים
לעוללים ויונקים אשר הנחת יתומים
ומתחת מופיעה גם כתובת קטנה עם שמה באנגלית –
JOHANNA FELSENBERG
נפטרה בגיל 50
ותאריך הפטירה – 7/1/1907
__________________________________________
פ"נ
כ"ה מנחם ליב
פעלזענבערג ע"ה
(כנ"ל – אליפסה ריקה שהייתה בה תמונה)
מעמקי לבו אהב את בוראו
נכספה נפשו לעתות טובות
חסד ורחמים עם הבריות
מליץ ה' לעניים ואביונים
לדאבון בניו ובנותיו
יצאה נשמתו הטהורה.
ביום ד' כסלו תרע"ט לפ"ק
ובגרמנית כתוב מתחת –
HEIR RUHR LIET
EMNUEL FELSENBERG
נפטר בגיל 68
4/12/1919
כשהיינו בדרכנו חזרה לפראג בשתי המכוניות. התקשר פתאום הדוד לממינקה ושאל אם אנחנו עדיין קרובים לסטרז'ניצה, שהוא פתאום חשב שכדאי יהיה לקחת אדמה מגן ביתה של סבתא ולהביא לקיברה.
אמא אמרה לו שהיא חשבה על כך כשהם היו שם וכבר לקחה קמצוץ אדמה בשקית.
כך זה כשיונקים את החיבור לאדמה עם חלב האם ומורשת האב.
יהי זכרם ברוך
פתיחה
ראשי פרקים
הנפש היא חיפוש - פרק ראשון במסע
כאן השורשים מחפשים - פרק שני
והעבר מתפרץ לתוך העתיד - פרק שלישי
השורש הוא באדמה - פרק רביעי
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
