עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

מזמן לא הבאתי הנה מיופייה של השירה.

הנה כמה שירים שאספתי לפני כמה שנים לקראת יום הכיפורים.

בכל אחד מהם יש ממני משהו אני מקווה שיגעו גם בכם ושאם התקופה הזו והיום הזה משמעותיים לכם,

שיהיו גם השנה משמעותיים וממלאים ופותחים שערים להתחלות חדשות ורכות של שנה חדשה וברוכה.

(כן, אני שבתי. הדרקון בינתיים עדיין בהודו, מתעסק בשני תחומי העניין העיקריים שלו - בודהיזם וקריקט...[טוב, נו, יש עכשיו את האליפות בד' אפריקה, זה לא עניין של מה בכך...].

ואני בנחיתה, חוזרת אל עצמי של הארץ, חוזרת לשיגרה שמקדימה עוד שינויים רבים שיגיעו. וממשיכה להודות...)

שלום רצבי

נִשְׁאֲרָה לִי טִפַּת אֱלֹהִים

בְּלֶכְתִּי אֲנִי אִתָּהּ הוֹלֵךְ

בְּשִׁבְתִּי אִתָּהּ אֲנִי יוֹשֵׁב

בְּקוּמִי אִתָּהּ אֲנִי קָם

כְּחֶרֶב מִתְהַפֶּכֶת

בֵּין פֹּה וְשָׁם , מֵעַל מַה שֶּׁאֲנִי

רוֹאֶה שׁוֹמֵעַ וְנוֹגֵעַ

בְּסַבְלָנוּת מַחְרִידָה

וּבְפִנָּה לֹא שֶׁלִּי

כְּמוֹ בְּצִנְצֶנֶת שְׁקוּפָה שֶׁל זְכוּכִית

אֲנִי מִסְתַּכֵּל לָדַעַת עַצְמִי

ויסלבה שימבורסקה

מִתַּחַת לְכוֹכָב אֶחָד קָטָן

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַמִּקְרֶה, עַל שֶׁאֲנִי מְכַנָּה אוֹתוֹ כֹּרַח.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת הַכֹּרַח, אִם בְּכָל-זֹאת אֲנִי טוֹעָה.

בַּל יִרְגַּז הָאֹשֶׁר עַל שֶׁאֲנִי נוֹהֶגֶת בּוֹ כִּבְקִנְיָנִי.

שֶׁיִּשְׁכְּחוּ לִי הַמֵּתִים אֶת הִתְפּוֹגְגוּתָם בְּזִכְרוֹנִי.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַזְּמַן עַל גֹּדֶשׁ הָעוֹלָם שֶׁלֹּא רָאִיתִי בְּכָל הֶרֶף-עַיִן.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵאַהֲבָה נוֹשָׁנָה עַל שֶׁרוֹאָה אֲנִי אֶת הַחֲדָשָׁה כְּרִאשׁוֹנָה.

סִלְחוּ נָא לִי, מִלְחָמוֹת רְחוֹקוֹת, שֶׁאֲנִי מְבִיאָה הַבַּיְתָה פְּרָחִים.

סִלְחוּ, פְּצָעִים פְּתוּחִים, שֶׁאֲנִי נִדְקֶרֶת בָּאֶצְבָּעוֹת.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת מְחִילַת הַקּוֹרְאִים מִמַּעֲמַקִּים עַל תַּקְלִיט עִם מִינוּאֶט.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת אֶת סְלִיחַת הַמַּמְתִּינִים בְּתַחֲנוֹת רַכֶּבֶת עַל שְׁנָתִי בְּחָמֵשׁ לִפְנוֹת בֹּקֶר.

סִלְחִי, תִּקְוָה מְשׁוּסָה, שֶׁלִּפְעָמִים אֲנִי צוֹחֶקֶת.

סִלְחוּ לִי, מִדְבָּרִיּוֹת, עַל שֶׁאֵינֶנִּי רָצָה עִם כַּף מַיִם.

וְאַתָּה נֵץ, הָאֶחָד זֶה שָׁנִים, בְּאוֹתוֹ הַכְּלוּב,

קָפוּא בִּמְקוֹמְךָ, תָּמִיד נוֹעֵץ מַבָּט בְּאוֹתָהּ הַנְּקֻדָּה,

מְחַל לִי, אַף אִם תִּהְיֶה מְפֻחְלָץ.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵעֵץ גָּדוּעַ בְּשֶׁל אַרְבַּע רַגְלֵי הַשֻּׁלְחָן.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מִשְּׁאֵלוֹת גְּדוֹלוֹת עַל תְּשׁוּבוֹת קְטַנּוֹת.

אֱמֶת, אַל תִּשְׁעִי אֵלַי יוֹתֵר מִדַּי.

כֹּבֶד-רֹאשׁ, הַרְאֵנִי רֹחַב-לֵב.

שָׂא נָא, מִסְתּוֹרִין הַקִּיּוּם, שֶׁאֲנִי פּוֹרֶמֶת חוּטִים בִּגְלִימָתְךָ.

אַל תַּאֲשִׁימִי אוֹתִי, נְשָׁמָה, עַל שֶׁאַתְּ אִתִּי לְעִתִּים רְחוֹקוֹת בִּלְבַד.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מֵהַכֹּל עַל כִּי אֵינִי יְכוֹלָה לִהְיוֹת בְּכָל מָקוֹם.

אֲנִי מְבַקֶּשֶׁת סְלִיחָה מִכֻּלָּם עַל שֶׁאֵינֶנִּי יְכוֹלָה לִהְיוֹת כָּל אֶחָד וְאַחַת.

אֲנִי יוֹדַעַת שֶׁכָּל עוֹד אֲנִי בַּחַיִּים, אֵין דָּבָר הַמַצְדִּיקֵנִי,

מִפְּנֵי שֶׁאֲנִי הַמִּכְשׁוֹל שֶׁל עַצְמִי.

אַל תִּטֹּר לִי, דִּבּוּר, שֶׁאֲנִי לוֹוָה מְלִיצוֹת,

וְאַחַר-כָּךְ עֲמֵלָה, כְּדֵי שֶׁתִּדְמֶינָה קְלִילוֹת.

שלהי המאה (מפולנית: רפי וייכרט), הוצאת קשב לשירה, 1998, עמ' 67

אריה סיון

בַּיָּמִים הַנּוֹרָאִים

יָמִים אֲשֶׁר בָּהֶם אֵינִי יוֹדֵעַ אֶת נַפְשִׁי -

יִתָּכֵן שֶׁהִיא בּוֹכָה בַּמִּסְתָּרִים וְיִתָּכֵן

שֶׁנָּסָה מִפָּנַי אֶל הֶהָרִים, לְבַכּוֹת

אֶת שֶׁיָּכְלָה לִהְיוֹת.

אֲנִי מַבִּיט בַּמַּיִם הַמְּשַׁקְּפִים לִי אֶת פָּנַי

הֵם נִשְׁבָּרִים לִרְסִיסִים

אֵינִי יָכוֹל עוֹד לְהָשִׁיב אוֹתָם לְקַדְמוּתָם

גַּם כַּאֲשֶׁר אֲנִי חוֹפֵן אוֹתָם בְּכַפּוֹתַי.

יורם ניסנוביץ'

הַתָּרָה

לוֹמַר ג' פְּעָמִים בְּלָשׁוֹן זֶה:

הַכֹּל מֻתָּרִים לָךְ!

הַכֹּל שְׁרוּיִים לָךְ!

כָּל הָרְגָשׁוֹת וְהַתְּחוּשׁוֹת

וְהַקֹּשִׁי

וְהַהִסּוּס וְהַפְּחָדִים וְהַחֲשָׁשׁוֹת

וְהַנִּסְתָּרִים

וְהַחָרְמוֹת וְהַקּוֹנָמוֹת

וַאֲפִלּוּ אִסּוּר הֲנָאָה וְהַרְפָּיָה

וְאַהֲבָה וְרַחֲבוּת

שֶׁאָסַרְתְּ עַל עַצְמֵךְ

בְּמִינֵי אִסּוּרִים וּנְזִירוּת מְשֻׁנָּה

וּבְכָל לְשׁוֹן

הַכֹּל מֻתָּרִים לָךְ!

הַכֹּל שְׁרוּיִים לָךְ!

כָּל מַבָּט וַהֲבָנָה וְהִתְלַבְּטוּת

וְהַרְחָקָה אוֹ גַּעְגּוּעִים

וְהִתְבּוֹנְנוּת

וּפַשְׁטֻיּוֹת

וְכָל קַבָּלָה שֶׁבַּלֵּב

בְּעִקָּר בִּדְבָרִים הַנּוֹגְעִים לַגּוּף

(הַהֵיכָל שֶׁדַּלְתוֹתָיו נְעוּלוֹת לִי)

וְכָל מוּסִיקָה שֶׁהִיא

וּבְעִקַּר אַהֲבָה (שֶׁהִיא כָּל שֶׁאֶצְבְּעוֹתַי

מְמַלְמְלוֹת)

הַכֹּל מֻתָּרִים לָךְ!

הַכֹּל שְׁרוּיִין לָךְ!

הַכֹּל מְחוּלִין לָךְ!

לִשְׁכֹּחַ פְּגָעִים וּכְאֵבִים וּלְהַמְשִׁיךְ

וּלְלַטֵּף אֵיזוֹ עִקְּשׁוּת

וּלְרַכֵּךְ

וְקַבֵּל בְּקוֹנָם אֶת הֶתֵּרֵנוּ

שֶׁאַתָּה דַּיָּנִים מֻמְחִים.

מתוך תפילה זכה - נוסח מחילה הנאמר ביחיד לפני "כל נדרי":

וְהִנְנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה לְכָל מִי שֶׁחָטָא נֶגְדִּי. בֵּין בְּגוּפוֹ וּבֵין בְּמָמוֹנוֹ. אוֹ שֶׁדִּבֶּר עָלַי לָשׁוֹן הָרָע. וַאֲפִלּוּ הוֹצָאַת שֵׁם רָע. וְכֵן לְכָל מִי שֶׁהִזִּיק לִי בְּגוּפִי אוֹ בְּמָמוֹנִי. וּלְכָל חַטֹּאת הָאָדָם אֲשֶׁר בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ. חוּץ מִמָּמוֹן אֲשֶׁר אוּכַל לְהוֹצִיא עַל פִּי דִין. וְחוּץ מִי שֶׁחוֹטֵא כְּנֶגְדִּי וְאוֹמֵר אֶחֱטָא לוֹ וְהוּא יִמְחַל לִי. וְחוּץ מֵאֵלּוּ אֲנִי מוֹחֵל בִּמְחִילָה גְמוּרָה וְלֹא יֵעָנֵשׁ שׁוּם אָדָם בְּסִבָּתִי. וּכְשֵׁם שֶׁאֲנִי מוֹחֵל לְכָל אָדָם כֵּן תִּתֵּן אֶת חִנִּי בְּעֵינֵי כָל אָדָם שֶׁיִּמְחֲלוּ לִי בִּמְחִילָה גְמוּרָה.