עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

במה לא?

 ובפסח לפני שנה, אפילו לא זוכרת ממנו בדל זכרון ואיך יכולתי לנחש אז איזה שנת השתנויות תהיה לי, איזה ים אחצה השנה, השתנויות בימים והשתנויות בלילות ובגוף ובלב ובבית ובזהות ושוב בלב שפתאום גדל לו וגדל באהבה חדשה וחלק ממנו פועם עכשיו בגוף קטנטן ויקר.

מה זה לילה? שאני, חיית בוקר שכמותי ומאז התפרצה האיילה אל חיי ומיטתי מגלה בזכותה את הלילות, שנאמר: מה עושות האילות בלילות? ישנות וגם לא. נעורה איתה ונמה איתה ושוב נעורה ושוב...ולומדת אפילו להנות מהשקט הזה ושיחות ליליות ללא מילים.

ובמה שלא.

שבתוך כל ההשתנויות יש את הקבוע והחוזר על עצמו. שוב פסח, ברכות, בגדים חגיגיים, הגדה, איפה הפעם? ואם לא שם, אז איפה? ולחשוב על הקטנה שמשתנה ממש כל יום ושלי לא אכפת לנוח קצת משינויים, קצת לשהות ברגיעה, ביציבות, בחוץ ובפנים.

שיהיה חג מלא שמחה ואהבה וחגיגיות

ואם לא יהיה מספיק מכל אלו, שלפחות ילווה אותו הומור טוב שיאפשר להשתעשע ולא להשתגע.

וגם איילה מוסרת נשיקות חג מתוקות -