עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

אמא טבע שיחקה אותה השנה שהביאה לנו את היורה לפני ראש השנה - שטפה את העולם לקראת עוד התחלה חדשה,

איך כל החיים רצופים בהתחלות וסיומים, ובכל זאת יש משהו מיוחד בזמן הזה שבין ראש השנה ליום כיפור - החיבור של שמחה וברכות עם חשבון נפש, רגע לפני החזרה למרוץ.

אָלֶפְתָּיו

מִסְתַּבֵּר, שֶׁקָּשֶׁה לְהָבִיא מַשֶּׁהוּ לִידֵי גְמָר גָּמוּר וּמְסֻיָּם

וּלְהַתְחִיל מֵאָלֶף רַעֲנָן וּמְבֻיָּשׁ.

נִצְטָרֵךְ, אֵפוֹא, לְהִתְרַגֵּל לְהַתְחִיל מִיָּשָׁן

וְלִגְמֹר תָּמִיד מֵחָדָשׁ.

ט. כרמי

השנה דוקא מצאתי את עצמי עם מעטפת עצב דקה לקראת החג.

אני חושבת שהיא הגיחה דוקא כשניסיתי לחזור בתוכי על השנה הזו החל מראש השנה של שנה שעברה שביליתי בהודו.

זה פשוט רב מלהכיל - לאפשר לכל הרגשות שליוו אותי לחזור ולהציף,

הסתיימה שנה של חיים שלמים בשבילי וגם של מתן חיים.

אבל הנה מתחילה שנה חדשה - שנה ראשונה שאני מתחילה כאמא,

ראש השנה ראשון לאילה הקטנה - הנה את מתחילה את מחזור השנה השלם הראשון שלך.

מה נאחל?  מה נברך?

שתהיה שנה בסימן הגשם הראשון - שנה של חיבורים בין שמיים וארץ, בין אדם לטבע, של הזנה שמביאה לצמיחה,

של פשטות ונקיון לב, של שמחה ואהבה שופעות.

שנה ירוקה ומלבלבת.