עִם קֹמֶץ שָׁמַיִם בַּיָּד

נשמה, אהובה

לא, אל תכנעי ללחצים הארציים שלנו

שמנסים לתת לך כבר שמות, לצייר לך פנים, להרגיש את משקלך

לדמיין את צלילי צחוקך ובכייך

את רוך עורך (ואורך)

עוד תבכי ותצחקי ותחבקי ותאהבי ותפגעי ותכעסי

עוד תלמדי ותשכחי

ותבני ותשברי ושוב תבני ושוב

אני עוטפת אותך בגופי

אבל מרגישה עטופה בנוכחותך

אני יודעת וחשה שאת באה ללמד אותי ואותנו הרבה שיעורים

כבר עכשיו את משנה ללא הרף אותי ואת חיי

ואני רוצה להבטיח לך כל כך הרבה

ויכולה להבטיח לך כל כך מעט

מלבד את היותי ואת אהבתי

וכמה מתנות כבר קיבלתי ממך –

כשאני במקום צר את מזכירה לי את הרחבות והשפע

במקום החשוך והלא ודאי את מזכירה לי כמה חיים ותנועה יש במקום הזה

וכמה חדש ויפה יכול להוולד מתוכו ומבין המיצרים.

את מזכירה לי את האדמה הפוריה שאני

ובעיקר מחזירה אותי שוב ושוב פנימה –

אל הגרעין, אל הרגע

אל הפשטות

שבה הלא נודע שלי והלא נודע שלו פוגשים את הלא נודע שלך

תודה

פוסט משותף עם סופ (אין אישור לקשר לבלוג, אבל יש לדפיוצר...) - הבת של הדרקון.

...קודם כל פוסלים את כל מה שמציעים,

כי גם אם כולם אוהבים את השם, בסוף תמיד יקום מישהו ויפסול אותו.

אז למה פוסלים?

טוב ששאלתם, למשל -

כי זה יותר מדי דומה לשם של מישהו מהמשפחה

או כי זה שם שמעלה למישהו/י זכרונות 'מורכבים'

תמיד יש את מי שלא רוצה שמות אקזוטים מדי

ויש את מי שלא רוצה שמות ארוכים, בנאלים, מסובכים

שמות שקשה למצוא להם כינויי חיבה או כאלה שמתחרזים עם מילים מעליבות

יש אותיות רצויות וכאלה בלתי נסבלות,

אז איך יוצאים מזה לעזאזל?

אז אחרי שכבר כמעט בחרנו ושוב פסלנו ואחרי שכולנו כבר כמעט והתייאשנו, מה עושים עכשיו?

מזל שיש לנו עוד שלושה חודשים (אם נצליח לשרוד אותם)

ואולי עד אז נצליח למצוא שם שהוא גם יפה, גם מתנגן על הלשון,

מקורי, אבל לא מיוחד מדי,

קצר, אבל עם נוכחות,

כזה שאפשר לגדול בתוכו בלי להתעייף ממנו....

ואם יש לכם רעיונות, אתם מוזמנים להציע :)